עומס העבודה העצום שמאפיין את עולם התעסוקה גורם לכך שעובדים רבים אוכלים את ארוחות הצהריים שלהם מעל המקלדת ולא קמים במשך כל היום כדי להזרים קצת אנרגיה לגוף.
התוצאה בסופו של דבר מזיקה גם לאדם וגם למקום העבודה, כי התפוקה יורדת בשל מתח רב מדי ובעיות רפואיות והיעדרויות הנולדות מהם. מחקר שבוצע לאחרונה קובע שהעלייה בהוצאות הרפואיות הקשורות למתח מגיעה למאות מיליארדי דולרים בשנה ברחבי העולם. החוקרים ממליצים לעשות הפסקות.
המחקר שנוהל על ידי ג'ון טרוגאקוס, פרופסור לניהול באוניברסיטת טורונטו, מראה שיש לעודד עובדים להתרחק מדי פעם משולחנות העבודה ומהמשרד, וכי פרקטיקה כזאת משפרת את האנרגיה של העובדים וכתוצאה מכך את התפוקה של מקום העבודה – זאת אם העובדים שולטים על האופן שבו הם מחלקים את הזמן. טרוגאקוס כבר קיים מחקרים קודמים על הפסקות במהלך העבודה והפעם התמקד בהפסת צהריים.
את המחקר הנוכחי ביצע על 78 עובדי אוניברסיטה, שנשאלו מה עשו בזמן הפסקות הצהריים שלהם במשך 10 ימים. לאחר מכן בוצע סקר בקרב אנשים שעובדים בקרבת אותם משתתפים, ואלה סיפרו כיצד התרשמו מהעייפות ומרמות האנרגיה של הנבדקים.
טרוגאקוס והצוות שלו מצאו שהעובדים שעשו דברים מרגיעים במהלך הפסקות הצהריים שלהם היו אנרגטיים יותר. באופן לא מפתיע, האנשים שעבדו בזמן הפסקות הצהריים היו מותשים יותר. אבל אנשים שקיימו מגע חברתי, בניגוד לאלה שפשוט התרגעו להם, היו מותשים גם הם. טרוגאקוס ציין ממצא מעניין נוסף: אף שפעולות הקשורות לאנרגיה השפיעו על העייפות בעבודה, כל אחד מהאפקטים הללו קוזז על ידי רמת החופש שהייתה לעובד או לעובדת לשלוט בלוח הזמנים שלהם. האוטונומיה הייתה ממצא המפתח. המסקנה היא שאנשים שיש להם חופש רב יותר לעשות מה שהם רוצים בזמן ההפסקות שלהם נהנים מהשפעה חיובית מוגברת ומהשפעה שלילית מופחתת על רמות האנרגיה והעייפות.
פירורים על המקלדת – להמשיך לעבוד במהלך ארוחת הצהריים
אין כמובן מדיניות כתובה שמונעת מאנשים לצאת להפסקת צהריים או מכתיבה להם מה לעשות במהלכה, כי אחרי הכול יש חוקי עבודה שעל המעסיקים לציית להם. אבל עומס העבודה הגדול, הצורך להספיק כמה שיותר על מנת לצאת הביתה בזמן או פשוט כדי לשמור על תדמית של עובד חרוץ ומסור, יחד עם חוסר המודעות לכך שעבודת-יתר פוגעת בסופו של דבר בתפוקה, גורמים לאנשים רבים לדלג על הפסקות ולאכול מול המחשב. מעידות על כך כל אותן מקלדות שמנוניות שהחריצים בין המקשים בהן מלאים בפרורי מזון.
טרוגאקוס ציין שיש חברות שמחסירות מהעובדים שלהם זמן בתשלום כאשר הם עוזבים את תחנות העבודה שלהם, אפילו לשירותים או להפסקת קפה. סקרים בלתי תלויים הראו שעובדים חשים שמופעל עליהם לחץ לעבוד בזמן ההפסקות, כולל הפסקות הצהריים. טרוגאקוס מזכיר סקרים נוספים שלפיהם יותר ממחצית המועסקים מדלגים על הפסקות הצהריים שלהם.
אז מה הפיתרון? "יצירת תרבות שבאמת מעודדת אותם [העובדים] תהיה הצעד החשוב ביותר" אמר טרוגאקוס ל- hreonline .com והוסיף שיצירת אזורי מנוחה שיש בהם אפשרויות בחירה מרובות, תעביר את המסר "היי, אנחנו משקיעים משאבים בהפסקות שלכם. זה בסדר להטעין את עצמכם מחדש". הוא מזכיר עם זאת שלא פשוט לשנות תרבות ארגונית ונדרשת לשם כך אסטרטגיה, ממש כפי שנדרשת אסטרטגיה לשיפור מכירות, למשל. זו תהיה השקעה שתנפיק מרוויחים בלבד.
תוכנית בריאות ארגונית
צריך לזכור כי קיום ארוחת צהריים אמיתית, כהפסקת מנוחה, ובאמצעות ארוחה בריאה ותוך אכילה נכונה הינה האינטרס של הארגון אפילו יותר מאשר של העובדים. "השקעה" ביצירת סביבת עבודה שמעודדת קיום הפסקה ואכילה נכונה מגדילה תפוקות ומורידה שחיקה מקצועית, בנוסף ליצירת קשרי עבודה טובים יותר בין העובדים. לקיום של ארוחת צהריים משמעות על בריאות העובדים ומוריד מתחים, דבר המוריד העדריות מסיבות בריאותיות.
ישנם פעולות רבות נוספות שבאמצעותם מנהל משאבי האנוש יכול להשפיע על בריאות העובדים. ניתן יהיה ללמוד ולהעמיק בנושא בכנס בריאות במקום העבודה שעורך משרד הבריאות ב- 19.11, וכן להרחיב אף יותר את הידע המקצועי, כולל פיתוח יכולות אישיות לבניית תוכנית בריאות ארגונית סדורה בסדנת קידום בריאות העובד שתערך כהמשך של הכנס ב-20.11.
לרישום לכנס בריאות במקום העבודה ולסדנת קידום בריאות העובד – לחץ כאן!
