שוויון בין המינים
מהסימולציה שנערכה עולה כי צמצום הפערים יכול להוביל לעלייה ניכרת בצמיחה הכלכלית, כך שהתוצר בטווח הארוך גדול בשיעור של 7 אחוזי תוצר בהשוואה לתרחיש בו הפערים לא מצטמצמים. במונחי שנת 2015, משמעות גידול של כ- 7 אחוזים היא תוספת של כ-82 מיליארד ש"ח לתוצר או גידול של כ-8,000 ש"ח בתוצר לנפש.
עוד מראה הדו"ח כי, הורדת פער השכר המגדרי צפויה לצמצם משמעותית את אי השוויון. בהתאם לכך ישנה חשיבות לצעדי מדיניות שיביאו לצמצום הסגרגציה המגדרית בשוק העבודה.
רמת התעסוקה במשק עדיין מצויה ברמה גבוהה בקנה מידה היסטורי
עוד על פי הסקירה השבועית עולה, כי נתוני שוק העבודה לחודש אוגוסט 2016 הצביעו על ירידה קלה אשר באה לידי ביטוי בירידה בשיעור התעסוקה ובשיעור המועסקים במשרה מלאה. עם זאת, רמת התעסוקה במשק עדיין מצויה ברמה גבוהה בקנה מידה היסטורי ובהשוואה בינלאומית, ונשמרה רמת האבטלה הנמוכה.
בנתוני שוק העבודה בגילאי העבודה העיקריים נרשם שיפור אשר התבטא בעלייה בשיעור התעסוקה.
פערי שכר מגדריים
פערי השכר בין גברים לנשים הם גבוהים. אמנם חלק ניכר מהפער בשכר החודשי נובע מכך שנשים נוטות לעבוד פחות שעות מגברים, אך יש גורמים משמעותיים נוספים כגון בחירת ענפי התעסוקה. כך לדוגמה, נשים מהוות אחוז נמוך מהמועסקים בתחומי ההיי-טק. מעבר להשלכות שיש לכך על מעמד הנשים בחברה, סביר כי ההפרדה המגדרית בשוק העבודה פוגעת בפריון הכלכלי, זאת עקב הקצאה לא יעילה של משאבים וכישורים.
אחת התובנות העיקריות מהספרות המחקרית העוסקת בצמיחה כלכלית היא כי הקצאה לא יעילה של משאבים וכישורים ברמת המיקרו יכולה להיתרגם לפריון נמוך ברמת המאקרו. Hsieh ואחרים (2013) מדגימים בפשטות את חוסר היעילות שהייתה קיימת בהקצאת הכישורים בארה"ב בשנות ה- 60'; במהלך עשור זה כ- 94 אחוזים מהרופאים ועורכי הדין היו גברים לבנים, כאשר בשנת 2008 שיעורם של הגברים הלבנים במקצועות אלו ירד ל- 62 אחוזים. בהינתן שלא סביר שהכישורים המולדים לעסוק במקצועות הדורשים מיומנויות גבוהות יחסית כה שונים בין קבוצות האוכלוסייה השונות, ברור שבשנות ה- 60' נשים ואפרו-אמריקאים רבים לא מימשו את יתרונותיהם היחסיים ואת פוטנציאל ההשתכרות שלהם, ועובדה זו הביאה לרמת חיים נמוכה יותר לכלל האזרחים האמריקאים. באותו מחקר מכמתים החוקרים את ההשפעה שהייתה לצמצום ההפרדה המגדרית והגזעית בשוק העבודה האמריקאי. הם מוצאים שמתוך הצמיחה בתוצר לעובד בארה"ב בין 1960 ל- 2008, ניתן לייחס בין 15 ל- 20 אחוזים לשיפור בהקצאת הכישורים .
ככל הנראה, אחד מהגורמים להקצאה לא יעילה של משאבים במשק הישראלי נובע מהשתתפות לא אופטימאלית של נשים בשוק העבודה. הדבר מתבטא בפערי השכר המגדריים, שהם גבוהים בכל מדינות ה- OECD ובישראל. מבחינה שנערכה על ידי אגף הכלכלן הראשי עולה כי כ-40 אחוזים מפערי השכר נובעים משוני בענפי ההעסקה ותחומי העיסוק (תרשים ש1). כך, נשים בישראל נוטות לעבוד יותר בענפים כמו ענפי החינוך והבריאות ופחות בענפי ההיי-טק, בהם השכר גבוה במיוחד.
האפקט המאקרו כלכלי לסגירת פערי השכר המגדריים
השאלה עליה עונה מיקוד זה היא מה יקרה מבחינה מקרו כלכלית לו תירשם בעשורים הקרובים סגירה משמעותית בפערי השכר בין נשים לגברים? בשנים האחרונות ביצע ארגון ה-OECD בדיקה דומה, המתייחסת לאומדן ההשפעה בצמצום הפערים המגדריים בשיעורי ההשתתפות , חברת הייעוץ של PWC פרסמה בדיקה דומה עבור בריטניה , וחברת הייעוץ מקינזי פרסמה מחקר הבוחן את ההשפעה של צמצום הפערים המגדריים (במאפייני התעסוקה והשכר) בארה"ב ובעולם כולו . בכל העבודות נמצא כי שילוב משופר של נשים בשוק העבודה יוביל להגדלה ניכרת של התוצר.
כאמור, חלק ניכר מהפער בשכר החודשי נובע מכך שנשים עובדות פחות מגברים, בין השאר עקב חלוקת נטל לא שוויונית במטלות הביתיות . משום כך בסימולציה אנו מתייחסים רק לפער שאינו נובע מהיקפי ההעסקה (כיוון שעלייה בשעות העבודה של נשים יכולה להוביל לירידה בשעות העבודה של גברים, באופן שייטה את תוצאות הסימולציה). במובן זה הסימולציה המוצגת היא אומדן שמרני לאפקט, שכן ההנחה היא לסגירה של 40 אחוזים בלבד מהפער בשכר, כשפער נוסף של 60 אחוזים בשכר יתקיים גם בטווח הארוך. מנגד, ייתכן והאומדן מוטה כלפי מעלה כיוון שעלייה בשכר הנשים עלולה להוביל ירידה בשכר הגברים, גם אם לא כתוצאה מירידה בהיקף התעסוקה. כך למשל, ייתכן כי שכר הגברים יֶרד כתוצאה ממעבר לענפים המאופיינים ברמות שכר נמוכות יותר, זאת כתוצאה מיציאה של נשים מענפים אלה, או כי תירשם ירידה בשכר במקצועות המאופיינים בשכר גבוה עקב הגידול בהיצע העובדים הנובע מכניסת מוגברת של נשים לענף. עם זאת, קשה להעריך כיצד יראו השינויים בשוק העבודה בתרחיש זה. משום כך, בסימולציה ההנחה היא ששכר הגברים אינו מושפע מהעלייה בשכר הנשים, בדומה להנחה בעבודות של ארגון ה-OECD, PWC ומקינזי שנמנו לעיל. בכל מקרה, אין לראות את תוצאות הסימולציה כתחזית, אלא כתרגיל מחשבתי המלמד על הפוטנציאל הגלום בצמצום הפערים המגדריים בשוק העבודה.
