נטע פלר. צילום יח"צ
נטע פלר היא סמנכ"לית משאבי אנוש בחברת "נטורל אינטליג'נס" מזה 6.5 שנים, חברה בוועד המנהל של עמותת גשר אל הנוער. שוחחנו איתה בנושא הניהול הנשי.
במה עסקת לפני כן?
"אני בתחום 21 שנים, בתפקיד לפני כן הייתי דירקטור משאבי אנוש בחברת 888 במשך כ-5 שנים".
מה היו האתגרים במעבר לתפקיד ניהולי בכיר?
"הדבר המשמעותי ביותר הוא ההבנה שאת חלק מהנהלה של חברה והאחריות על הכתפיים. כשהגעתי לחברה היא כבר הצליחה והייתה רווחית ולקראת צמיחה מאוד משמעותית. מההתחלה התייחסתי לתפקיד שלי בחברה כאילו אני שותפה ו"נטורל אינטליג'נס" היא גם שלי והיום אני יכולה לראות את טביעות האצבעות שלי באופי ובתרבות של החברה וזה כיף גדול. יחד עם יכולת ההשפעה על יצירה וניהול של חברה, יש גם את המתחים והעול על הכתפיים. יש לי שני תפקידים בתפיסה שלי- אני סמנכ"ל משאבי אנוש ויש משמעויות רבות לדברים שחשוב לי לקדם ואני גם חברת הנהלה ככל חברי ההנהלה ויש לי אחריות להצלחה העסקית של החברה.
צד נוסף הוא ההבנה שתפקיד ניהולי בכיר הוא מנוף לעשייה נוספת שאני מקדמת בשנים האחרונות וזו העשייה החברתית.
החל מנוער בסיכון ב"גשר אל הנוער", דרך פעילויות ליצירת סביבת עבודה שווה והוגנת לקהילת הלהט"ב ועד התנדבות אצל נוער מהפריפריה למען שוויון הזדמנויות דיגיטלי באמצעות עמותת תפוח".
מה דעתך על ניהול נשי בישראל? האם יש מספיק ייצוג נשי בתפקידים בכירים?
"נשים הן 51 אחוז באוכלוסייה, באוניברסיטאות נשים מהוות 51 אחוז וגם אח"כ בכניסה לשוק העבודה אבל עם השנים קורה משהו בדרך, סביב שלב הקמת המשפחה, הקריירה נתקעת ונשים מוותרות על ההתפתחות לתפקידים ניהוליים מאחר והם אינטנסיביים יותר. אני מראיינת לאורך כל השנים אנשים אלינו לתפקידי ניהול וכמות הנשים בתהליך נמוכה משמעותית מכמות הגברים וזה מבאס נורא.
יש עוד דרך ארוכה שאנחנו צריכים לעשות כדי לשנות נורמות ותפיסות מיושנות בחברה ובכדי להגיע לעולם שבו נשים מאיישות את חצי מהתפקידים הבכירים במשק. לארגונים יש יכולת השפעה אדירה על הנושא, לדוגמא: להכריז על משרת הורה ולא משרת אם. כל הורה באשר הוא צריך לקחת חלק בגידול הילדים שלו ולא לתת את הלגיטימציה לימים קצרים רק לאימהות אלא גם לאבות כדי שהם יוכלו להיות בשותפות אמתית עם בנות הזוג שלהם וגם הן יוכלו לפתח קריירה משמעותית. אנחנו מדברים בכל הזדמנות ב"נטורל אינטליג'נס" על זה שכולם שווים, נשים וגברים, להט"בים, בעלי דתות שונים ואנחנו מזמינים את כולם להתייחס אחד לשני כשווים.
קידמנו בשנה האחרונה מספר נשים שהיו בהיריון לתפקיד ניהולי (אחת מהן הייתה בחודש שמיני וקודמה לתפקיד סמנכ"ל) , גייסנו נשים בהיריון, יש פה אמירה חזקה ומשמעותית.
קיימנו סדנאות בנושא מו"מ מגדרי לנשים בחברה ועשינו הרצאה בנושא הטיות בניהול נשים מול גברים לכלל המנהלים.
פעמים רבות, נשים בחברה מדברות איתי על השילוב הזה שאני עושה בין ההורות, התפקיד הניהולי ושאר הפעילויות ואני תמיד אומרת שחלק גדול מהשינוי מתחיל בנו, בשיח שאנחנו מייצרות בתא המשפחתי שלנו, יש לנו יכולת גדולה לעשות שינוי בעצמנו. העולם מסביב והארגונים גם ימשיכו להשתנות אבל כל אחת יכולה להשפיע על חלקת האלוהים שלה".
מהם האתגרים העומדים בפניך כאישה בתפקיד בכיר?
"הדרך שלי להתמודד עם הנושא לאורך כל השנים הוא לשים באופן מודע את ענייניי המגדר בצד, אני מתייחסת לעצמי ולכל המנהלים סביבי כבני אדם שווים. אני לא מתייחסת לעצמי כאישה בחדר בין גברים ואני מוצאת שלרוב זה משפיע על הקולגות שלי שמתייחסים אליי לחלוטין כשווה. אני באמת לא מרגישה שיש לי איזשהו אתגר אחר כי אני אישה, האתגרים שלי הם בגלל התפקיד הבכיר.
כיצד מצליחים לתמרן בין המשפחה, האימהות והניהול?
"אני מאמינה מאוד בניהול זמן נכון ומקפידה לארגן בקפדנות את הזמן שלי. בעלי ואני חולקים את המשימות המשפחתיות באופן שווה ולשנינו יש ימים קצרים בהם אנחנו עם הילדים אחה"צ, זו הדרך היחידה בעיני בה אפשר לנהל שנינו קריירות עצמאיות ומספקות. את מעט הזמן הפנוי שיש לי אני מעדיפה להקדיש לזמן איכות ושיחות עם הילדים והדרך שלי לעשות את זה היא להוציא ל"אאוטסורסינג" כמעט את כל עבודות הבית (ניקיון, בישול, כביסות וכו')".
כמה שעות ביום את עובדת?
"יש לי יומיים בשבוע שאני יוצאת אל הילדים ב 15:30 ואז אני מתחברת שוב בשעות הערב, ושלושה ימים שאני עובדת ברובם עד השעות המאוחרות של הערב/ לילה. התפקיד הוא אינטנסיבי ואין רגע דל, אני מתאמת שיחות עבודה לזמן שאני בדרכים ולפעמים גם ליום שישי אבל בסופו של דבר אני מאמינה שצריך לשמור על איזונים טובים ואני מקפידה לשלב בלו"ז שלי גם ספורט מספר פעמים בשבוע וגם בילויים".
