בכנס 'עולם העבודה העתידי', שנערך במסלול האקדמי המכללה למנהל ראשון לציון ב-20 במאי, הציגו ד"ר שלומית קמינקא ובנה, ד"ר אייל קמינקא, את תוצאות המחקר שערכו בנושא פערי הדורות.
ד"ר שלומית קמינקא: אני אישית הייתי בעשרות ימי עיון שבהם דובר על פערי דורות. כיצד יש להתמודד עם דור ה-Y? וכיו"ב. האמת היא שאנחנו מתמודדים עם מציאות של 4 דורות כאן בארץ. בארה"ב כבר מדברים על 5 דורות. באחד הכנסים שבו השתתפתי הביאו אנשי דור Y שאמרו כמה חשוב להם עצמאות, הערכה, גמישות, יחס אישי, איזון בין משפחה לעבודה. אמרתי לעצמי 'רגע, רגע גם אני רוצה בדיוק מה שהם רוצים'.
אייל ואני החלטנו לערוך מחקר דורי, בהשתתפות 820 נבדקים, שבמסגרתו הפנינו שאלון זהה לכל האוכלוסיות מגיל 14 ועד 70 (מדור הבייבי-בום, דרך דור ה-X, ה-Y וה-Z ומנהלי משאבי אנוש). את הפיילוט למחקר ביצענו על בני המשפחה שלי. אני מדור הבייבי בום, שני הילדים שלי מדור ה-X, שניים מדור ה-Y והנכדים מדור ה-Z. ראיתי את השאלון של הנכד שלי והבנתי שאני והוא מאוד דומים. שאלתי 'האם זה כי אנחנו מאותה משפחה או שאין כזה פער בין הדורות'?
המסקנה הראשית שעולה באופן חד וברור מן המחקר היא שהדור לא קובע. פער הדורי הוא לא מה שחשבנו!
אם להתייחס לנושא של ציפיות בעבודה, הרי שהשאלון הציב בפני הנבדקים 12 קריטריונים לבחירה. העדיפות הראשונה של כולם הייתה זהה: עניין ואתגר בעבודה (לא קידום ולא שכר…). כששאלנו מה יגרום לכם לעזוב עבודה. אף אחד לא אמר שכר אלא העדר עניין, יחסים לא טובים עם העמיתים או המנהלים, חוסר אפשרויות לקידום והעדר פיתוח, הדרכה ולמידה. אחוזים בודדים יעזבו עבודה בגלל כסף (רק 6%-7%).
בנושא הגמישות בעבודה (ציפייה שנהוג לייחס לדור ה-Y) ראינו שדור הבייבי בום העניק לקריטריון הזה 86% דור ה-X העניק לו 90% ואילו דור ה-Y העניק לו רק 70%.
מיתוס נוסף שהופרך במחקר הדורי שלנו הוא סוגיית הקידום בעבודה. כולם מדברים על דור Y שרוציה קידום מהר. על פי המחקר הדורי, עולה שהצעירים זהירים יותר, מתונים יותר מהדורות הקודמים. לא ממהרים לקבל קידום ואחריות. רוצים מתישהו בעתיד אבל לא עכשיו.
בהיבט של יציבות תעסוקתית, הדור הצעיר דווקא מעדיף להישאר באותו מקום עבודה (36%). רק 7% רוצים להחליף עבודה בכל שנה שנתיים. גם בהיבט הזה הם אינם שונים מהורות שקדמו.
מי אתה דור ה-Z?
ד"ר אייל קמינקא: דור ה-Z הוא כיום בן 14 עד 18 ועוד רגע יחדור לשוק העבודה. 44% מהם מעדיפים להישאר במקום עבודה אחד. הם רוצים עניין ואתגר אבל הם רוצים יציבות. הם לא תזזיתיים. יותר מחצי מהם רוצים לתת הזדמנות שניה כדי לתקן ולא לעזוב אם הם לא מרוצים ממקום העבודה.
דור Z שונה דרמטית בציפיות ובערכים. יש נושאים ארגוניים בהם הוא שמרן יותר מהדורות שקדמו. לדוגמה, הצגנו תרחיש שבו מנהל מסתובב במשרד ומגלה שאצל עובדים רבים הפייסבוק פתוח על המסך. 61% ראו זאת כפגיעה בעבודה (למרות שהם משתמשים בפייסבוק!). רק 6% חושבים שזה חיובי ותורם למקום העבודה.
מהמחקר עוד עולה כי הצעירים דווקא מעריכים את ניסיון המבוגרים ולא רואים את הפער הדורי בעבודה כמכשלה אלא הם רוצים ללמוד מהמבוגרים והמנוסים. הם לא רוצים להתקדם מהר. רק 11% מהם יעזבו עבודה בגלל שכר. הנטייה שלנו לראות בבני הנוער כמי שחושבים רק על כסף לא נכונה. הם רוצים עניין, לעבוד בצוותים ובצוותים מגוונים. הם רוצים איזון וגמישות אבל לא בשונה מהדורות הקודמים.
על כן נשאלות השאלות- האם באמת צריך להיערך לדורות הבאים בשוק העבודה? האם מבחינת הציפיות והערכים אנחנו זהים או שיש השפעות הדדיות בין הדורות בתוך העבודה או מחוצה לה? ואולי זו מחזוריות?
ד"ר שלומית קמינקא: לסיכום, אנחנו לא שונים בציפיות מעבודה, לא בצורך בגמישות, בעבודת צוות, בעניין, בהערכה וביחסי אנוש. אפילו לא שאלנו אנשים מאיזה דור הם אלא רק מה גילם. הפערים שנמצאו בין הדורום הם זניחים. המגמה הבולטת היא שאין פערי דורות ביחס לציפיות משוק העבודה. אנשים הם אנשים הם אנשים!
פער דורי הוא לא סוגיה שיש לייחס לה חשיבות רבה. בעידן טכנולוגי כל כך מתקדם, האתגר שלנו, של קהילת משאבי אנוש, הוא לשמור על הגורם האנושי – שכן אנשים הם אנשים הם אנשים… זה אומר שאנחנו צריכים לשים את הדגש על ההון האנושי, לספק לו עניין, הכוונה, הדרכה, לשמר אותו ולתגמל אותו בארגון, לתת לו יציבות ואפשריות קידום.
