פיתוח קריירה
בעבר, עובד שנשאר באותה חברה לאורך כל הקריירה שלו היה מקרה נפוץ. היום, עם המעברים הרבים בין משרות וחברות, הקריירה נתונה לטיפולו האישי של כל אחד, ועם זאת העובדים עדיין זקוקים לעזרה.
ג'ון זאפה, סמנכ"ל פיתוח מוצר בחברת EdAssist שמספקת פתרונות ללמידה בארגונים, קיים מחקר בשיתוף עם אוניברסיטת פניקס, שמטרתו הייתה לבדוק כיצד נתפס תפקידם של מעסיקים, עובדים ומוסדות השכלה גבוהה בפיתוח קריירה. הממצאים הראו שמעטים הארגונים שעוזרים לעובדיהם למפות את ההשכלה הפורמלית שלהם לתחומי התמחות ונתיבי קריירה מוגדרים או למדוד את השפעת הלמידה האישית על ביצועי הפרט או הארגון.
"העובד הוא שצריך לגלות איך לנווט את ההשכלה הנכונה," אומר זאפה בראיון ל-hreonline.com. "יש הסתייגות מצדם של המעסיקים שאינם רוצים להשקיע יותר מדי בעובד שעשוי לא להישאר. כל עובד הוא סוכן חופשי. הם תופרים יחדיו את כישוריהם, ואחרי שעברו הכשרה, סביר שימשיכו הלאה בנקודה מסוימת."
החוקרים סקרו 533 עובדים במגוון תעשיות, שחיפשו השכלה גבוהה הממומנת על ידי החברה. כמו כן נסקרו גם 501 מעסיקים של עובדים אלה. המחקר הראה שעל אף שהעובדים מודעים לאחריותם בפיתוח הקריירות שלהם, הם עדיין מחפשים נתיב שיגרום להם לנוע בכיוון הנכון. זאפה אומר שהמועסק הוא האחראי להתפתחות הקריירה, אבל למעסיקים ולהשכלה יש תפקיד חשוב בתהליך זה. לדברי זאפה, הדרכים החדשניות שבהן ניתן כעת להעביר ידע יצרו שינויים מהותיים בנוף ההשכלה הגבוהה ועל המעסיקים לבדוק מהי הדרך הטובה ביותר למנף את השינויים הללו על מנת לענות לצרכים של כוח העבודה שלהם. "זהו זמן מצוין עבור מעסיקים לעבוד עם מוסדות השכלה כדי לפתח תוכנית לימודים שעונה באופן ספציפי על צרכיהם," אמר זאפה.
זאפה טוען שמועסקים שנכונים להקדיש את הזמן והכסף שלהם הם השקעה טובה. "אתם יודעים שהם עושים הקרבות בחייהם," הוא אמר. "הם כבר מחויבים. אל תחמיצו אל ההזדמנות לרתום את האנשים האלה בצורה שלמה יותר."
אוניברסיטאות צריכות לאמץ את תחום פיתוח הקריירה?
ריץ' פלר, פרופסור לייעוץ ופיתוח קריירה בבית הספר לחינוך באוניברסיטת קולורדו, אמר באותה כתבה שמשאבי האנוש הפכו ממוקדים יותר ויותר בנושאים חוקיים ובהגנה על המעסיק, "ונטשו את החלק שקשור למועסק. הם אינם שואלים את העובדים מה הם רוצים לעשות עם הקריירות שלהם, וזה קריטי." לדעתו של פלר אוניברסיטאות צריכות לאמץ את תחום הנחיית הקריירה ועל מכללות לעבוד עם מעסיקים כדי להבטיח שלבוגרים לעתיד יהיו מספיק אפשרויות לפיתוח קריירה אחרי שהם משלימים את לימודיהם.
מומחים אחרים אומרים שקיים פער בין תוכניות הלימודים שלהן מחויבים סטודנטים לבין הרצונות שלהם וצרכי השוק. לכן גם קיים פער בין הכסף שמושקע בהשכלה לבין ההכנסות שאותה השכלה מניבה בהמשך. התוצאה של הפער הזה היא ירידה במוטיבציה של הסטודנטים. הפתרון צריך להיות תהליכי למידה מותאמים אישית שכל המעורבים בהם ייצאו נשכרים. המעורבים הם כמובן הסטודנטים, כלומר העובדים לעתיד, המעסיקים ומוסדות ההשכלה.
עם כל ההיגיון המעשי שבמעורבות מעסיקים במוסדות השכלה, עולות כמה שאלות: עד כמה היינו רוצים שחברות גדולות יעצבו את פני ההשכלה הגבוהה? האם מטרתה העיקרית של השכלה היא יצירת הכנסה? איזה מחיר ישלמו סטודנטים צעירים שבשלב כה מוקדם של חייהם כיוונו את עצמם לנתיב מקצועי כה מוגדר ומגודר? יש מקומות עבודה רבים שיודעים להפיק תועלת דווקא מאנשים שיש להם השכלה רחבה ופחות ספציפית לתחום התמחות מסוים וצר. הכשרה ממוקדת לתפקיד מסוים יכולה להיות מסופקת על ידי המעסיק תמורת התחייבות של העובד להישארות בחברה לפרק זמן שסוכם עליו מראש.
