קריאת ספרות יפה היא דרך לא רעה להראות שאתם חכמים ותרבותיים, אבל היא גם עשויה להיות כלי פרקטי שמועיל למנהלים. מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature מראה שהספרים הנכונים יכולים להכשיר אנשים לאמפתיה, או כמו שהחוקרים מגדירים זאת, הם עוזרים לפתח "תיאוריה על התודעה", תכונה הכרחית למנהלים.
המחקר מצא שלאחר קריאת סיפורת, זאת בניגוד לספרות פופולארית או טקסטים רציניים שאינם פרוזה, אנשים הציגו ביצועים טובים יותר במבחני אמפתיה, תפיסה חברתית ואינטליגנציה רגשית – כישורים שהופכים שימושיים במיוחד אם אתם מנסים לקרוא שפת גוף של מישהו או להעריך מה הוא או היא חושבים (כישורים החשובים לכלל המנהלים אך בעלי חשיבות רבה אף יותר עבור מנהלי משאבי אנוש).
פיתוח כישרונות רכים – קריאת סיפורת לפני ביצוע ראיון עבודה
האם אנחנו צריכים לתחוב מתחת לזרוע כרכים של טולסטוי או עגנון לפני שאנחנו יוצאים לעבודה? דרייק בייר מ- Fast Company חושב שכן, מכיוון ש"כישורים רכים" מהסוג שהוזכר לעיל מחוללים שינויים גדולים. אמפתיה, תפיסה חברתית ואינטליגנציה רגשית הם דברים שרובוטים עדיין לא יכולים לשלוט בהם טוב יותר מאתנו. אם אתם מנהלים בחברה שמושתת על כוח המוח, גוגל למשל, הכישורים הרכים הם אלה שיבדלו אתכם מאנשים שהם "סתם" חכמים או מלומדים. היום כבר ידוע שאמפתיה היא כלי ניהולי חשוב והדרך הטובה ביותר לשכנוע ויצירת מעורבות.
לחוות חיים של אחרים דרך הספרים
לדעתם של החוקרים, הספרים יוצרים הדמיה של החיים באותו אופן שבו משחקי נהיגה מדמים מרוצי מכוניות. עמנואל קסטאנו, פרופסור לפסיכולוגיה, והדוקטורנט דיוויד קומר קיד מ- New School for Social Research בניו יורק שילמו 2 עד 3 דולרים למשתתפי המחקר, קבוצה של אנשים בני 18 עד 75, בתמורה לכך שיקראו במשך כמה דקות. חלק מהמשתתפים קיבלו קטעי קריאה של ספרות גבוהה ואחרים קראו רבי מכר פופולריים או מאמרים ממגזין Discover . לאחר הקריאה המשתתפים עברו מבחן שמדד את יכולתם להבין כיצד אנשים מרגישים באמצעות הבעות פנים. הנבחנים סקרו 36 תצלומים של זוגות עיניים ובכל פעם היו צריכים לבחור תצלום אחד מתוך ארבעה שמתאר באופן הטוב ביותר רגש נתון.
המשתתפים שקראו את הספרות הגבוהה קיבלו את הציונים הטובים ביותר. קוראי המאמרים קיבלו ציונים בינוניים וקוראי רבי המכר לא השיגו דבר וקיבלו ציונים כמו של קבוצת הביקורת, שלא קראה כלל לפני המבחן (לתשומת לב קוראי "50 גוונים של אפור").
ההסבר הוא שקריאת תיאורים רגישים וארוכים של חייהם של בני אדם ממקמת את הקורא בתוך חייו של אדם אחר – חיים שיכולים להיות קשים ומורכבים יותר, יותר ממה שמתואר בדרך כלל בספרות הפופולרית. כך עשויות להתפתח הבנה ואמפתיה עמוקות יותר כלפי חייהם של הזולת. אולי זה אומר שצריך לשלב קורסים בספרות בתוכניות לתואר בעסקים, אך חשוב מכך כעת יש עוד סיבה טובה להרים את הספר שרציתם לקרוא כבר זמן רב ולהגיד שזה חלק מיום העבודה שלכם.
