האם הדברים שמגבילים אתכם – תקציב, זמן, משאבי אנוש או כל מה שזה לא יהיה – יכולים לתרום לחדשנות, התכונה המבוקשת כל כך בעולם העסקים? אנאבל אקטון מאתר משאבי אנוש The Muse חושבת שכן. אקטון, יזמית ויועצת בתחום החדשנות, מציעה ארבע דרכים לתדלוק החדשנות שלכם.
1. במקום "לא יכולים" לכו על "יכולים אם". בעיות גורמות לנו לחוש משותקים. כאשר אתם נתקלים במחסום בדרך, טבעי להישבר ולוותר. אבל בפעם הבאה שבה תמצאו את עצמכם עושים סיעור מוחות בנושא כלשהו ואומרים "אנחנו לא יכולים בגלל…" נסו להתחיל את המשפט במילים "אנחנו יכולים אם…" במקום זאת. לדוגמה, העסק של אקטון החליט ליצור לעצמו את התכנים. הם היו זקוקים לכותבים מוכשרים. אוטומטית הם הרימו את דגל ה"אנחנו לא יכולים כי אין לנו מספיק כסף." אחר כך הם שינוי את החשיבה למשהו כזה: "אנחנו יכולים אם… נזהה כותבים מוכשרים ומלאי השראה ונציע להם מנטורינג במקום כסף," וגם "אנחנו יכולים אם נחבר אותם לחזון שלנו להביס את מגזין 'קוסמופוליטן' ונזמין אותם להיות חלק מהמסע."
2. גשו אל הנכסים שלכם. בעלות הפכה לקונספט מיושן שהוחלף על ידי כלכלה שיתופית. חברות כמו Zipcar, Netflix, Dropbox ואחרות נפטרו מהבעלות. צורת החשיבה של "הגישה" אמור להתאים גם לנכסים ולמשאבים של העסק שלכם. במקום לחשוב איזה נכס יש בבעלותכם, חשבו לאיזה נכס יש לכם גישה. אקטון מביאה כדוגמה את חברת התרופות ColaLife שרצתה להפיץ תרופות באפריקה. לא היה לחברה מערך הפצה, אז היא זיהתה את חברת קוקה-קולה כשותפה והשתמשה במערך ההפצה של חברת הענק לאחר קמפיין שכנוע גדול במדיה החברתית.
3. שאלו שאלות בלתי אפשריות. כאשר מדובר בחדשנות, שאלות בלתי אפשרויות מועילות יותר מאשר שאלות קשות. רשת מסעדות מזון אסיאתי מהיר מניו יורק הייתה צריכה לספר לעולם על המנות האותנטיות שלה אך לא יכלה להרשות לעצמה שימוש במדיה המסורתית. אז החברה שאלה את עצמה "איך אנחנו יכולים לגרום לדבר שאנחנו כבר עושים לגרום ליותר שיחות מאשר יכול לגרום לכך פרסום?" הצוות התמקד באריזות: הם יצרו אריזות אייקוניות, אותנטיות ובולטות ששאבו השראה מה"מחוטל" התאילנדי (סירים קטנים שמסודרים זה מעל זה בקומות ומושחלים על ידית נשיאה). האריזה הפכה לנכס מזוהה עם הרשת, שהפכה למובילת מחשבה בתחומה.
4. קבעו לעצמכם מגבלות. אקטון מציעה לקבוע מגבלות גם בצורה מלאכותית, כמו להגביל את הזמן, התקציב והמשאבים. אם לא עושים זאת, אפשר להגיע בקלות למצב שבו המשימה נדחקת פעם אחר פעם אחורה מרשימת המטלות. הייתה לאקטון משימה שנדחתה שוב ושוב, עד שהיא הטילה על עצמה להקדיש לה 15 דקות בכל יום, ותוך ימים ספורים ראתה התקדמות ניכרת.