בית הדין לעבודה חייב עובד לשלם פיצויים לעמיתתו בעבודה משום שכינה אותה בשם גנאי בעל אופי מיני, צילם אותה והעיר על איך שהיא נראית.
בית הדין האזורי לעבודה קבע כי הוא אשם בהטרדה מינית בעבודה ובהתנכלות, ולכן חייב אותו בפיצויים בסכום של 50 אלף שקלים.
העובדת התלוננה כי עובד שעבד לצידה במקום העבודה קרא לה בכינוי גנאי מיני ומעליב, ואף צילם אותה בטלפון הנייד שלו.
לטענת העובדת, הדרך בה דיבר אליה אותו עמית לעבודה מהווה בפועל הטרדה מינית. ואם בכך לא די, הרי שאותו עמית גם צילם אותה בניגוד לרצונה במכשיר הטלפון שלו, דבר שלדבריה היא ראתה בו התנכלות.
אותו עמית לעבודה טען כי התמונות לא צולמו למטרה מינית ולכן הצילום לא מוגדר כהתנכלות על פי החוק.
הוא הוסיף כי האישה משתמשת בחוק למניעת הטרדה מינית כדי להרוויח כסף.
בסופו של דבר קבע בית הדין לעבודה, כי המעשים אכן מוגדרים כהטרדה מינית והתנכלות על פי חוק, ולכן חייב את העובד בתשלום פיצויים בסך 50 אלף שקלים לעובדת שנפגעה.
לעצם הטענות: לדברי העובדת שהתלוננה, העובד הגיע אל משרד המנהל בעת שהיא היתה שם, וללא כל סיבה החל להעיר לה על צורת הישיבה שלה.
לאחר מכן, טענה כי דרש ממנה להסתלק מהמקום תוך שהוא מכנה אותה בשם גנאי לא ראוי בעל אופי מיני מעליב.
האישה העידה כי בעקבות זאת היא פרצה בבכי וכי עובד נוסף שהיה במקום יכול להעיד על כך.
היא אמרה לעובד שהוא צריך להתבייש בדבריו הלא ראויים, והוא בתגובה צעק עליה לשתוק וקרא לה שוב באותו כינוי גנאי.
יתרה מכך, העובדת טענה כי המעשה חמור אף יותר לאור העובדה שבוצע במסגרת העבודה. היא הסבירה שבמקום העבודה אין מקום לאמירות בעלות אופי מיני משום סוג.
כמו כן טענה העובדת כי ביקשה מהעובד להפסיק את התנהגותו פעמיים אך ללא הועיל, וכי היה ברור שהיא אינה מעוניינת ביחס זה.
פחות מחצי שנה לאחר אותו מקרה הגיעה העובדת שוב אל משרד המנהל כדי לקחת כמה מסמכים, בעת שאותו עובד היה שם.
שוב הוא דרש ממנה להסתלק מהמשרד, וכשביקשה שיעזוב אותה, הוא שלף את מכשיר הטלפון שלו וצילם אותה בלי שהסכימה לכך.
העובדת טענה כי דרשה ממנו להפסיק מייד, ובתגובה הוא אמר לה איך יצאה בתמונות שצילם. האשה העידה כי היא נפגעה מאוד מהמעשה ולתחושתה צילום גופה נעשה באופן מבזה.
טענת העובד: לדברי העובד תחילה הוא לא צילם אותה כלל ורק עשה כאילו הוא מצלם, כך שלא היתה שום מטרה מינית למעשה.
אלא שלאחר שזומנו עדי התביעה לבית המשפט, טען עובד אחר שהיה במקום, כי ראה הבזקים ממכשירו שהעידו כי אכן הוא אכן צילם את העובדת.
בתגובה הודה העובד כי צילם את העובדת, ועם זאת טען, כי השאיר את התמונות אצלו ולא פרסם אותן. כמו כן טען כי מטרת הצילום לא היתה מינית כלל, וכי כוונתו היתה לתעד את העובדה שהעובדת מתבטלת בעבודה.
טענתו לא התקבלה בבית הדין לעבודה, בעיקר משום שהוא העיד כי לא העביר את התמונות לאיש, כך שההתבטלות לכאורה לא הוכחה בפני אף אחד.
כמו כן, העובד העיר על המראה החיצוני של האישה מייד לאחר שצילם אותה, מה שהופך את המעשה לבעל אופי מיני גם אם לא נועד לכך מלכתחילה.
בבית הדין לעבודה עלתה הסוגייה, האם בנוסף להטרדה המינית, יש להאשים את העובד גם בהתנכלות משום שהוא שצילם את העובדת בלי שהסכימה לכך.
על פי החוק למניעת הטרדה מינית, התנכלות היא פגיעה שמקורה בהטרדה מינית, או בתלונה או תביעה שהוגשו בגין הטרדה מינית.
האישה טענה כי לאחר שאותו עובד קרא לה בשם הגנאי, היא התלוננה בפני רשויות שונות בדבר הטרדה מינית.
לטענתה, העובד צילם את גופה והעיר לה עליו בזמן סמוך מאוד לאחר התלונות, ולכן מעשים אלה מהווים התנכלות.
מדבריה של מומחית שהעידה מטעם העובדת, ושהיתה מיוזמות החוק למניעת הטרדה מינית ובעלת רקע מחקרי נרחב בתחום המגדר עלה, כי ניתן לפרש את מעשהו של העובד כהתנכלות משום שביקש לפגוע בעובדת ולהפחיד אותה לאחר שהתלוננה עליו.
העובד מצידו טען כי עמדת המומחית אינה מעוגנת בפסיקה. בנוסף, האשים העובד את העובדת שהתלוננה, בניצול סיטואציה פעוטה כדי להתעשר.
למרות טענות העובד, פסק בית הדין לעבודה כי שני המעשים שביצע העובד הוכחו כהטרדה מינית וכהתנכלות.
ולכן חייב אותו בית הדין בתשלום פיצויים בסכום של 50 אלף שקלים לאישה, ובנוסף גם בהוצאות משפט ושכר טרחת עורך דינה בסך כולל של 7,500 שקלים.
