עובדת הודיעה למעסיקה כי היא עומדת לעבור טיפולי פוריות בעתיד הקרוב, ביום שבו נערך לה שימוע. למרות זאת החברה שהעסיקה אותה המשיכה בהליך הפיטורים בלי לקבל היתר ובניגוד לחוק עבודת נשים
העובדת, שהועסקה במשך כמעט עשור בתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית בחברה קטנה, זומנה לשיחה עם מנהלי החברה, ובה הובהר לה כי עומדים לפטר אותה משום שהחברה זקוקה לעובדת עם ידע בהנהלת חשבונות.
רק בדיעבד, בסיומה של אותה פגישה, כאשר התברר לעובדת כי היתה זו שיחת שימוע, היא פרצה בבכי מחוץ למשרד ואז סיפרה למנהלים שהיא מתכוונת להתחיל בטיפולי פוריות ממש בקרוב. כחודש לאחר מכן היא קיבלה מכתב פיטורים לסיום יחסי העבודה בין הצדדים.
העובדת הגישה תביעת פיצויים לבית הדין האזורי לעבודה. בית הדין לעבודה פסק כי אף על פי שסיבת הפיטורים לא היתה טיפולי הפוריות אלא נבעה משיקולים מקצועיים, הליך הפיטורים היה לא היה כדין בשל פגמים בשימוע.
עוד נקבע, כי החברה עברה על הוראות חוק עבודת נשים מכיוון שהמשיכה בהליך הפיטורים אף שידעה על טיפולי הפוריות המתוכננים.
לאור זאת נקבע כי המעסיק יפצה את העובדת בסכום כולל של 68 אלף שקלים, בשל פיטורים שלא כדין ובגלל הפרת חוק עבודת נשים. פרט לכך חויבה החברה לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 8,500 שקלים.
שימוע שנפלו בו פגמים
כחודש לפני פיטוריה, קיבלה העובדת הודעה באימייל שבה זומנה לפגישה למחרת. כאשר רצתה לברר מה מהות הפגישה והאם היא צריכה להתכונן לקראתה, נאמר לה רק שמדובר בשיחה על ענייני עבודה.
במהלך אותה פגישה הודיעו לה מנהלי החברה כי היא מפוטרת בגלל צמצומים וצורך בהתייעלות. העובדת יצאה מהמפגש בדמעות, וכאשר המנהלים שוחחו איתה היא הסבירה להם שהיא אמורה להתחיל בקרוב טיפולי פוריות, ופיטוריה הצפויים יפגעו בה כלכלית ועלולים לשבש את תוכניותיה.
עוד באותו חודש התחילה בטיפולים והעבירה לחברה אישור רפואי על כך. כשנה לאחר הפיטורים היא ילדה.
מדובר בחברה קטנה שמועסקים בה מעט עובדים. העובדת ואחד המנהלים היו בקשרים חבריים ולטענתה היא סיפרה לו שהיא מעוניינת להתחיל בקרוב בטיפולי פוריות.
לכן טענה כי יש קשר ברור בין פיטוריה לבין טיפולי ההפריה. כמו כן טענה כי הליך השימוע עצמו לא היה תקין, ולפניו כלל לא נאמר לה שמדובר בשימוע.
המעסיק לא ידע
בעלי החברה טענו כי כלל לא ידעו שהיא מתכוונת להתחיל בניסיונות להרות, וכי סיבת הפיטורים היתה מקצועית בלבד ונבעה מהצורך לבצע צעדי התייעלות בחברה.
עוד טענו כי העובדה שהתובעת בכלל לא ציינה את טיפולי הפוריות בהליך השימוע מהווה התנהלות בחוסר תום לב.
מכיוון שהודיעו לה על הפיטורים לפני שידעו על טיפולי ההפריה ואף לא היו מודעים כי החוק אוסר עליהם לפטר עובדת בטיפולי פוריות, טענו כי לא נפל פגם בהליך הפיטורים.
על פי העדויות והמסמכים שהוצגו בפני בית הדין לעבודה, נראה היה כי סיבת הפיטורים לא נבעה מעצם העובדה שהעובדת התכוונה להתחיל בטיפולי פוריות, אלא אכן היתה עניינית, כפי שטענו בעלי החברה.
למרות זאת, הליך הפיטורים עצמו היה פגום. הוא כלל שימוע שהתבצע בניגוד לדין ופיטורים בניגוד לחוק עבודת נשים האוסר על פיטורי אישה שעוברת טיפולי פוריות במשך שנתיים.
ביה"ד: החוק נועד להגן על נשים מפני אפליה
בית הדין לעבודה ציין כי החוק נועד להגן על נשים בכלל, ונשים בהריון או לאחר לידה בפרט, מפני תופעות חברתיות פסולות של אפלייתן במקומות עבודה. פרט לכך, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אוסר על אפליית עובדים גם על רקע טיפולי פוריות.
במקרה הנוכחי, החברה הצליחה להוכיח כי ההחלטה על פיטורי העובדת נבעה מכך שהם רצו להוסיף לתפקידה גם הנהלת חשבונות, תחום שהיא לא בקיאה בו.
ולמרות זאת, מטרת שיחת השימוע לא הובהרה לה לפני קיומה, ובכך למעשה לא נערך לה שימוע כדין. בנוסף, לא ניתנה לה אפשרות לשנות את ההחלטה על הפיטורים.
זאת ועוד, בשיחה שהתנהלה מיד לאחר השימוע, הובהר למנהלים כי העובדת עומדת לעבור בקרוב מאוד טיפולי פוריות. כלומר, במועד זה לא ניתן היה לפטר אותה בלי לקבל לכך היתר כפי שדורש החוק.
מכיוון שכך, פסק בית הדין לעבודה כי החברה תשלם לעובדת פיצויים בסכום של 20 אלף שקלים עבור פיטורים שלא כדין, ופיצויים נוספים בסכום של 48 אלף שקלים בגין הפרת חוק עבודת נשים ופיטורים במהלך טיפולי פוריות.
