חוק שעות עבודה ומנוחה קובע את הכללים בנוגע לתשלום עבור שעות נוספות. על פי החוק, על המעסיק לשלם לשכירים בתפקידים שאינם בכירים מאוד (במשרות אמון), גמול עבור עבודתם בשעות נוספות.
מנגד, ארגונים רבים אינם משלמים גמול עבור שעות נוספות למנהלים בכירים משום שהם עובדים במשרה הנקראת משרת אמון או משרה ניהולית בכירה.
הסיבה לכך היא שחוק שעות עבודה ומנוחה לא חל על עובדים בתפקידי הנהלה או בתפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי.
כמו כן, מעסיקים לא משלמים עבור שעות נוספות לעובדים שלמעסיק אין באפשרות לפקח על שעות העבודה שלהם.
זאת, משום שעל פי החוק, אין חובה לשלם שעות נוספות לעובדים שתנאי עבודתם ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלהם.
למרות זאת, באחרונה פסק בית הדין לעבודה כי חברה מסויימת צריכה לשלם לעובד שלה שעבד כשכיר, ובה בעת היה גם בעל מניות משמעותי והחזיק ב-24% ממניות החברה, אם כי לא שימש בתפקיד ניהולי בכיר, גמול עבור שעות נוספות בסכום של כ-280 אלף שקלים.
בית הדין לעבודה קבע כי למרות שלעובד ניתנו מניות בחברה ללא תמורה, ולמרות שהיתה לו זכות חתימה בחשבון הבנק של החברה, שהוא לא השתמש בה מעולם (לפחות, בבית הדין לא הוכח כי אכן השתמש בזכות החתימה), הוא לא היה שותף אמיתי בבעלות על החברה.
עוד קבע בית הדין לעבודה את הדברים הבאים: 1 מנהל אחר ניהל לבדו את החברה, 2 התובע לא קיבל מעולם כספים כבעל מניות לרבות דיבידנדים, וכי הגמול היחיד שקיבל היה שכרו החודשי, 3 התובע לא היה בתפקיד ניהולי בכיר.
לאור כל זאת פסק בית הדין לעבודה כי העובדה שהתובע היה בעל מניות בחברה אינה סותרת את העובדה כי בפועל הוא היה שכיר לכל דבר ועניין.
לאור כל זאת פסק בית הדין לעבודה כי אין להחשיב את התובע כבעל מניות קובע ומשפיע בנתבעת, לצורך קביעה האם הוא זכאי לקבל גמול עבור שעות נוספות.
התבע אכן קיבל גמול עבור שעות נוספות בגין חלק מתקופת עבודתו בחברה. אלא שביתר תקופת עבודתו החברה לא שילמה לו כלל עבור שעות נוספות.
זאת ועוד, בית הדין לעבודה קבע כי גם לפני שקיבל התובע את המניות וגם אחרי שקיבל את המניות, הוא עשה את אותה עבודה ולא קיבל כל פריבילגיה בשל היותו בעל מניות. לאחר מכן הוא פוטר ממקום העבודה.
לאור כל זאת פסק בית הדין לעבודה כי התובע לא החזיק במשרת אמון בפועל, גם אם היה בעל מניות. העובדה שהתובע לא דרש לקבל גמול שעות נוספות אינה משנה את זכותו לקבל את הגמול עבור אותן שעות נוספות לאחר פיטוריו, שכן עובד אינו יכול לוותר על זכות קוגנטית.
