עובדת ניקיון אשר הועסקה על ידי חברת כוח אדם בניקיון משרדים בתל אביב התחתנה עם בן זוג שחי בירושלים. סמוך למועד החתונה העובדת פנתה אל הנהלת החברה והודיעה שהיא מתכוונת לעבור לגור עם בעלה בירושלים מיד אחרי החתונה. היות שלחברת כוח האדם המדוברת יש משרדים רבים ופעילות ענפה ברחבי ארץ, היא ביקשה שיסדרו לה עבודה בירושלים כדי שתוכל להמשיך לעבוד גם לאחר המעבר.
לאחר שעברה לירושלים, חברת כוח האדם שהעסיקה אותה (במשך ארבע שנים) לא שילבה אותה במקום עבודה סמוך למקום מגוריה. לכן העובדת החליטה לדרוש פיצויי פיטורים. חברת כוח האדם סירבה לשלם לה פיצויי פיטורים והעובדת פנתה לבית הדין לעבודה.
בכנס דיני העבודה שיערך ב-15 בספטמבר נדון בסוגיות נוספות. לחצו כאן לפרטים נוספים
חברת כוח האדם טענה להגנתה כי מנהלת כוח האדם האזורית בירושלים ניסתה ליצור קשר עם העובדת לאחר שזו עברה להתגורר בירושלים אך לא ניתן היה להשיגה במשך שבועיים. לבסוף, כך טענה החברה, הצליחו מנהלת האזור והעובדת לשוחח ובמהלך השיחה הוצעו לעובדת מספר מקומות עבודה בעיר אולם העובדת טענה שעליה להתייעץ עם בעלה. לדברי החברה, היא לא שבה אל מנהלת כוח האדם עם תשובה.
חברת כוח האדם אף טענה כי היא שלחה לעובדת מכתב רשמי שבו היא (העובדת) מתבקשת להודיע על המשך עבודה בחברה ולציין היכן היא מעוניינת לעבוד. מאחר והעובדת לא השיבה למכתב זה, חברת כוח האדם הסיקה שהעובדת "נטשה" את החברה. לפיכך, העובדת היא זו שבחרה לסיים את יחסי העבודה ולכן היא איננה זכאית לדמי אבטלה.
בית הדין לעבודה בחן את תביעת העובדת על פי שתי טענות עיקריות: האחת, דרישה לפיצויים בעקבות מעבר דירה לעיר אחרת, והשנייה, אי מתן עבודה חלופית על ידי החברה הנתבעת בעיר. חוק פיצויי הפיטורין מתייחס לסוגיית פיצויי פיטורין עקב מעבר דירה. סעיף 8 לחוק קובע כי במקרה שבו העובד עוזב את מקום עבודתו בעקבות מעבר לעיר אחרת לרגל נישואיו, אזי הוא רשאי להתפטר בדין מפוטר.
על מנת שיהיה זכאי לפיצויי הפיטורים כחוק, על העובד לעמוד בארבעת התנאים הבאים: 1. העתקת מקום מגורים 2. מעבר דירה למרחק של למעלה מ-40 ק"מ ממקום המגורים הקודם 3. גדילת המרחק בין מקום העבודה למקום המגורים בעקבות המעבר 4. מעבר למקום המגורים שבו התגורר בן הזוג טרם הנישואים.
כל ארבעת התנאים הללו התקיימו במלואם, כך קבע בית הדין לעבודה, היות שבעלה של העובדת הוא אכן תושב ירושלים והיא נאלצה להעתיק את מקום מגוריה לשם בעקבות הנישואים. בנוסף, העובדת עברה לגור במרחק של למעלה מ-40 ק"מ ממקום מגוריה האחרון במרכז הארץ ואף היא עברה לגור במקום מרוחק יותר ממקום העבודה.
בית הדין קבע כי העובדת זכאית לפיצויי פיטורים ללא כל קשר לשאלה האם הוצע לה מקום עבודה חילופי בירושלים והאם היא זו שהזניחה את חברת כוח האדם או זו השנייה לא מצאה לה עבודה חלופית.