ביה"ד האזורי לעבודה בת"א פסק בתחילת השבוע כי מסעדת שף תל אביב תשלם פיצויי פיטורים בסך 32,000 שקל לעובדת שהודיעה על עזיבתה לאחר שלא עמדה בעומס העבודה בנוסף חויבה המסעדה אף בגמול שעות נוספות שלא שולמו לה בזמן העסקתה בסך כ-66,000 שקל.
במשך 3 שנים הועסקה העובדת בכמה מסעדות שף בתל אביב, המצויות בבעלות אותה חברה, במהלכן קודמה לתפקיד 'סו-שף'. העובדת טענה שעם תחילת עבודתה במסעדה האחרונה בה הועסקה, ובמיוחד חודש ימים לאחר מכן בעקבות פיטוריו של שף המסעדה, הורעו תנאי עבודתה באופן קיצוני והיא נדרשה לעבוד 7 ימים בשבוע, לעתים 20 שעות ביממה, כמעט ללא שינה, בתנאים שתוארו על ידיה כלא אנושיים.
היא הגיעה לדבריה לאפיסת כוחות ובקשה להתפטר, אך נענתה לבקשת המסעדה להישאר בעבודה חודש אחד נוסף על מנת לאפשר לחברה להתארגן להחלפתה. לאחר עזיבתה דרשה פיצויי פיטורים בשל הרעת התנאים שהביאו לדבריה להתפטרותה.
בין הצדדים לא היתה מחלוקת על כך שהעובדת קרסה תחת עומס העבודה, וביה"ד קבע על סמך העדויות כי תנאי העסקה בחודשי עבודתה האחרונים אכן הורעו באופן משמעותי לעומת התקופה שקדמה לכך.
החברה טענה כי אף בהנחה שהעובדת אכן התפטרה בגלל עומס העבודה והרעת התנאים, הרי שהיא התפטרה בלא שניתנה התראה מוקדמת על כוונתה להתפטר, ובלא שאפשרה למסעדה לתקן את ההרעה בתנאים, ולכן אינה זכאית לפיצויי פיטורים. עם זאת, ביה"ד דחה טענה זו, בין היתר בשל העובדה שנענתה לבקשת החברה לעבוד חודש אחד נוסף "למרות שזה עלה לי בבריאות פיזית ונפשית", ובנוסף במשך תקופה זו ביצעה העובדת חפיפה על כל תחום ההזמנות והספקים. ביה"ד פסק פיצויי פיטורים בסך כ-18,000 שקל, אך דחה את תביעתה לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.
עוד טענה העובדת כי היא זכאית לפיצוי בגובה 4 משכורות, כלומר 32,000 שקל, בשל התנהלות המסעדה אשר בחוסר תום לב וביודעין גרמה לכאורה לעובדת "לעבוד שעות בלתי נתפסות", לרבות תוך שלילת מנוחה שבועית לפי החוק. ביה"ד דחה טענותיה מאחר שלא פורטו נימוקים משפטיים לטיעון זה.
[סע"ש 47044-07-13 כץ נ' עדיס אירוח]
