מבצע "צוק איתן" מעלה סוגיות משפטיות חדשות עבור מעסיקים ומנהלים. שורה של התבטאויות של עובדים ברשתות החברתיות – התבטאויות שמחה על מותם של חיילי צה"ל, הובילה לפיטוריהם. סוגיות רבות עולות במקרה כזה וגם מתנגשות זו בזו:
חופש הביטוי במדינה דמוקרטית כישראל, המתנגש עם האיסור על הסתה לאלימות או להסתה על גזענות; הפייסבוק ויתר הרשתות החברתיות, שבאופן עקרוני הן ברשות האדם כאדם פרטי, לעומת מתי יש להתייחס אל אותו אדם פרטי כעל עובד, המייצג ארגון שהוא חלק ממנו?
פסיכולוגית בעיריית לוד, תושבת כפר ג'ת, שעבדה באגף החינוך של העירייה, העלתה בכרטיס הפייסבוק שלה סטאטוס שכתבה ובו דברי שמחה על הריגתו של חייל גולני ברצועת עזה, ואף כתבה "כן ירבו". ראש העירייה, יאיר רביבו, היה המום כשהעובדת הודתה בפניו שהיא אכן כתבה את הדברים, ופיטר אותה.
במקרים אחרים טרם פוטרו עובדים, אך לאחר שהם פרסמו קריאות דומות בכרטיסי הפייסבוק שלהם, הארגונים המעסיקים אותם נדרשו על ידי הציבור להגיב. כך על חברת סלקום הופעל לחץ רב להגיב על התבטאותה של עובדת החברה, ערבייה ישראלית, שהביעה גם היא שמחה על הרג חיילים. גם עיריית בית שמש היתה צריכה לתת דין וחשבון לקבוצת הפייסבוק בשם "לא בבית ספרנו", שדרשה תשובות. במקרה הזה, עובדת העירייה העלתה פוסט שבו קראה להרוג את כל השמאלנים עם הערבים.
אז מה עושים?
עו"ד דריה כנף העלתה באתר Ynet את הסוגיה הלא פשוטה של פיטורים כאלה, והדגישה כי התשובה אינה חד משמעית. ורק לאחר שאותם עובדים יגישו תביעה נגד מעסיקיהם וזו תידון בבתי הדין לעבודה – כל מקרה לגופו – יוחלט כיצד על המעסיקים לנהוג לפי חוק.
הסוגיה מדברת על השאלה הלא פשוטה, מהו חופש הביטוי של אדם שהוא גם עובד?
• ככלל, הפייסבוק נחשב לכלי פרטי העומד לרשות האדם, העובד, והוא כביכול עוסק בהן מחוץ לשעות העבודה. על כן למעסיק אין הרבה אפשרויות לנקוט בצעדים רבים הקשורים בהתבטאויות שלו ברשת.
• מצד שני למעסיק קיימת הזכות (פרוגרטיבה ניהולית) לפטר עובד על פי שיקול דעתו. במקרה של התבטאות ברשת, ההתבטאות עשויה לפגוע במעסיק עצמו. בהתבטאויות קיצוניות או שמעודדות אלימות, הן יכולות למשל להרחיק לקוחות.
• כדי לשקול את הדברים, על המעסיק לשאול את עצמו שאלות: האם ההתבטאות פגעה בארגון? מהו המעמד של אותו עובד בארגון? מהי ההתנסחות של הדברים שהעלה העובד ברשת? האם מדובר בהתבטאות הנוגדת את החוק? האם העובד התנצל? האם בעקבות התנהגותו זו איבד המעסיק את האמון בו? האם עשויות להיות השלכות על תפקידו המסוים של העובד?
ועוד. יש מקרים של עובדי ציבור כמו אנשי חינוך, שוטרים ושופטים שאסור להם להביע בפומבי דעות פוליטיות.
לכל אלה מצטרף האיסור על הפליית עובדים על רקע השקפה פוליטית (ע"פ חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, תשמ"ח-1988).
לסיכום, מדובר בימים לא קלים בהם באופן טבעי הציבור מתוח ותוסס. כדי להימנע מתביעות משפטיות מיותרות, מציעה עו"ד דריה כנף למעסיקים לבדוק לעומק את הדברים, לנשום עמוק ואז לקבל החלטה מושכלת, עד כמה שניתן, על פיטורי עובדים בעקבות התבטאויות ברשת.
עוד על סוגיות משפטיות חשובות – בכנס דיני עבודה שייערך ב-15.9.14. לחצו כאן לפרטים
