הסיפור הבא הוא מקרה מובהק המדבר על פגיעה בפרטיות העובד ופיטורין שלא כדין. עובדת שהועסקה בתפקיד גרפיקאית במפעל תכשיטים משפחתי, ניהלה ויכוח סוער עם המנהלת שלה כי זו הטילה עליה משימות נוספות ללא הסכמה להעלות את שכרה של העובדת. בלהט הוויכוח הסוער אמרה העובדת כי היא מתפטרת.
ביום שלמחרת, העובדת הודיעה למנהלת שהיא חוזרת בה מהודעת הפיטורים שאמרה בלהט הדברים, ושהיא מבקשת לא להתפטר, ולדבריה המנהלת קיבלה את הבקשה. אולם באותו יום כעבור מספר שעות הגיע בנם של מנהלי המפעל, ראה במחשב של העובדת את עמוד הפייסבוק שלה, וקרא שיחה על מעסיקיה שניהלה שם עם עובדת לשעבר. לדברי הבן, העובדת התבטאה באופן פוגעני כלפי המעסיקים ו"יורקת לבאר שממנה שותה". הוא הדפיס את הדברים, הגיש לאביו, בעלי המפעל, ולמחרת זה הטיח בעובדת את הדברים, לקח ממנה את הטלפון הנייד שלה כדי לראות אם יש בו תמונות של המפעל, והודיע לה שהיא מפוטרת.
העובדת, שעזבה את המקום בבושת פנים, הגישה תלונה למשטרה על גניבת הטלפון הנייד. למחרת הגיעה אל מקום העבודה בליווי שוטר שהזעיקה, שחייב את בעלי המפעל להחזיר לה את הטלפון. באותו זמן גילתה העובדת כי המנהלת שלה פרסמה בפייסבוק קטעים מתוך אותה השיחה שניהלה עם החברה, לדבריה תוך עיוות הדברים והקצנת הדברים לרעת העובדת.
לאחר שקיבלה מכתב פיטורין הנושא תאריך של חודש קודם – הגישה העובדת תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, בטענה כי הפיטורין נעשו שלא כדין ותוך פגיעה בפרטיותה. החברה טענה להגנתה כי העובדת היא זו שבחרה להתפטר, וכי היא לא חזרה בה מהתפטרותה. השופט דורי ספיבק קבע כי אין להתייחס להודעת התפטרות תוך כדי מריבה או כעס, וכי היא אינה תקפה. הרושם שנוצר הוא שהעובדת היתה בסערת רגשות ומכאן אין לתפוס אותה במילותיה, ובוודאי שחובה על המעסיק לקבל את החרטה שלה בעניין.
בואו להרחיב ולהעמיק את הידע על פיטורי עובדים – ביום עיון בנושא סיום יחסי עובד מעביד. לחצו כאן לפרטים
עוד קבע השופט, כי מאחר שמעסיקיה קראו את עמוד הפייסבוק שלה, גם אם הוא היה פתוח בשולחן העבודה שלה, מדובר בחדירה לפרטיות. ההפצה של ההתכתבות עם חברתה והדפסת העמוד מעמיקים את עבירת החדירה לפרטיות. השופט ציין כי זהו מקרה מובהק בו המעסיקים היו צריכים לקיים לעובדת שימוע לפני פיטורין כדין, כדי לתת לה הזדמנות להסביר ולהגיב נגד ההאשמות נגדה. אי עריכת השימוע הופכת את הפיטורים לפיטורים שלא כדין.
מאחר שהמעסיק שנתבע טען כי התנהגותה של העובדת מהווה פגיעה חמורה בחברה, השופט קבע כי הפגיעה בפרטיות העובדת גוברת על הפגיעה בעסק. מעסיק שמבקש לטפל במקרה של פגיעה באמון מצד עובד צריך לעשות זאת באמצעיים חוקיים בלבד.
לפיכך גזר השופט על החברה לשלם לעובדת סך של 48 אלף שקלים. הסכום כולל דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורין שלא כדין, פיצוי על פגיעה בפרטיות ופדיון חופשה.