עובד שאשתו ניהלה פעוטון הצטרף אליה כעוזר, אשר עסק בעבודות גינון ושאר מטלות לטובת הגן, במשך 13 שנים. העובד קיבל תלושי שכר מהגן אך – לגן לא נפתח חשבון נפרד וכל הפעולות החשבונאיות התבצעו דרך חשבון הבנק המשפחתי של העובד ואשתו. בשל כך, העובד קיבל תלושי שכר, כעובד לכל דבר, אולם לא בוצעה העברת כספים כנגד התלושים, היות שהכסף כבר היה בחשבון הבנק שחלק העובד עם אשתו.
האישה החליטה לפטר את בעלה (?)
בעקבות ירידה במספר הנרשמים לפעוטון, אשתו של העובד החליטה לפטר אותו. העובד פנה אל המוסד לביטוח לאומי על מנת להתחיל לגבות דמי אבטלה אולם ביטוח לאומי דחה את תביעתו.
העובד פנה לבית הדין לעבודה בטענה שהוא זכאי למלוא ההטבות של עובד שפוטר היות שהועסק על ידי אשתו כעובד שכיר לכל דבר ועניין וכי הוא לא היה שותף עסקי ולא עצמאי בעל עסק. העובד טען שאילולא היה עובד בעסק, אשתו הייתה מעסיקה גנן מקצועי ומשלמת לו שכר עבודה. לכן הוא אכן ביצע עבודה בפועל.
המוסד לביטוח לאומי נימק את החלטתו לדחות את תביעת העובד לדמי אבטלה בטענה שהעובד ניהל את הגן לצד אשתו. מטענת ביטוח לאומי עולה כי העובד לקח חלק דומיננטי בניהול העסק, קיבל החלטות עסקיות המשפיעות על העסק ועל הרווחיות שלו וכן לטענת ביטוח לאומי, עצם העובדה שחשבון הבנק המשותף שלו ושל אשתו היה החשבון העסקי במקביל, מצביעה על שהעובד שהיה שותף עסקי ולא עובד שכיר. ביטוח לאומי טען כי העובד שלכאורה פוטר על ידי אשתו היה למעשה שותף בקבלת החלטות עסקיות, כמו ההחלטה לפטר את עצמו(!) על מנת לצמצם את הוצאות העסק. עוד נטען מצד הביטוח הלאומי כי גם לאחר שפוטר מעבודתו, המשיך העובד (המפוטר) להגיע לעסק של אשתו.
לסיום ביטוח לאומי הסתמך על העובדה ששכרו של העובד היה גבוה משכרה של אשתו (מנהלת הפעוטון בפועל). עובדות אלה מצביעות על כך שהעובד לא היה במעמד של "עובד שכיר" לכל דבר ועניין אלא שותף עסקי בעסק משפחתי.
בית הדין לעבודה פסק: העובד הינו שכיר לכל דבר ועניין
השופטת אילת שומרוני-ברנשטיין פסקה כי יש לראות בתובע כעובד שכיר הזכאי לזכויות סוציאליות ככל עובד מן המניין. "המציאות מלמדת כי קיים שוני במאפייני מערכת יחסים של עובד-מעביד כאשר מדובר בבני זוג לבין כאשר מדובר באנשים שאין ביניהם קשר." כך ציינה השופטת וקבעה כי העובדה שהבעל עבד רק בפעוטון של אשתו וקיבל משכורת חודשית אך ורק ממנה, מראה כי היה שכיר שעבד תמורת שכר ואף שילם דמי ביטוח לאומי כמדי חודש.
לכן נפסק כי על אף העובדה שהבעל היה שותף בהחלטות עסקיות, ועל אף העובדה שהוא המשיך להיות נוכח בעסק לאחר שפוטר, ולרמות שחשבון הבנק המשפחתי (בו היה שותף) הוא למעשה החשבון העסקי – האישה היא זו שניהלה את העסק והבעל היה עובד שכיר שפוטר, וכעת הוא זכאי לדמי אבטלה כחוק.
