זכויות עובדים
תהליך הגלובליזציה נובע מטשטוש הגבולות שבעבר צמצמו תנועה של בני אדם, ידע, הון ותוצרים תרבותיים. במובנים רבים הוא טוב לעולם העסקים, אבל באותה מידה הוא עשוי להיות פוגעני כלפי האדם העובד. האו"ם נרתם לצמצום הפער.
ביוני 2011 האו"ם פרסם קווים מנחים לשיפור הגנת זכויות אדם בכלכלה הגלובלית (גלובלית לא במובן "עולמית, אלא "כזו שעברה גלובליזציה"). לדברי המבקרים ההנחיות הללו לא תמיד מיושמות. ג'ון ראגי (John Ruggie), לשעבר שליח מיוחד מטעם מזכיר האו"ם והמחבר הראשי של הקווים שהמנחים של האו"ם לכלכלה וזכויות אדם, הוא אחד מהמבקרים האלה. לדבריו של ראגי, הגנה על זכויות אדם בעולם העסקים הפכה הכרחית במיוחד במהלך 20 השנים האחרונות. בשנים האלה האפשרויות שנפתחו בפני חברות לעשות עסקים ברמה הגלובלית התרחבו מאוד, בין היתר תודות לחוקים ברורים המגינים על השקעות ופטנטים. מצד שני, עם השינוי באווירה הכלכלית, התחום של הגנת זכויות אדם לא התרחב במקביל להתרחבותן של האפשרויות העסקיות. על פי הסוציולוג הפולני המוערך זיגמונט באומן, הגלובליזציה אפילו מקלה על יזמים לפגוע בעובדים, מפני שהם יכולים לקיים את הפעילות העסקית רחוק מהעין ורחוק מהלב, או פשוט לקום ולברוח בכל פעם שמתחיל להיות להם לא נוח עם האוכלוסייה המקומית. ראו מקרה עידן עופר.
הקווים המנחים של האו"ם לכלכלה וזכויות אדם מבוססים על ההנחה שההגנה על הזכויות נמצאת בעיקר בידיהן של מדינות וממשלות ובה בעת חברות צריכות לציית גם לנורמות בינלאומיות. החברות אמורות למנוע עבדות, עבודת ילדים וכל צורה אחרת של ניצול כלכלי. עליהן להבטיח תנאי העסקה אנושיים שנוסחו על ידי ארגון העבודה הבינלאומי ILO. כשהעסקים קשורים לסביבה ולמשאבי טבע, החברות נדרשות לכבד את האוכלוסייה המקומית ואת זכויות האדם. כאשר זכויות אדם מופרות, האחריות למתן פיצוי היא משותפת לממשלות ולחברות.
אופטימיות זהירה
בכינוס של הפורום העולמי לכלכלה ולזכויות אדם בג'נבה, הצביעו סנגורי זכויות אדם על כך שהקווים המנחים אינם מיושמים. בינתיים האיחוד האירופאי פרסם מדריך מעשי לזכויות אדם במיזמים קטנים ובינוניים וכן, כצעד נוסף, מסמך חדש ובו קווים מנחים לחברות נפט וגז, חברות מתחום ה-ICT (מידע ותקשורת) ולסוכנויות כוח אדם.
מסמכים הם דבר טוב בתור התחלה, אבל יישום ופיקוח הם עניין שונה לגמרי, בעיקר כשמדובר במדינות לא-מערביות. אולם ניתן להצביע על התקדמות בתחום. ג'ון ראגי אומר שכבר היו מקרים שבהם בתי משפט טיפלו בתביעות בנושאי זכויות אדם נגד חברות בינלאומיות שהמטה שלהן יושב במדינתם, וזהו פתח לתקווה. הרשויות בשווייץ, לדוגמה, פתחו בחקירה של ענקית המזון הבינלאומית נסטלה, לאחר שהוגשה תביעה נגד כמה ממנהליה הבכירים של החברה על ידי המרכז האירופאי לחוקה וזכויות אדם בברלין. המנהלים הואשמו במעורבות ברצח של פעיל "בעייתי" באיגוד של חברת בת של נסטלה בקולומביה.
בתי משפט בקנדה, אוסטרליה, הולנד, צרפת, בלגיה ומדינות נוספות טיפלו גם הם בחברות בינלאומיות שפגעו בזכויות אדם, כל על פי דבריו של ראגי. הוא אומר שהליכים משפטיים שמחוץ לתחומי המדינה מתרבים כי "ממשלות מכירות בכך שמה שמצוי בסיכון הוא לא פחות מאשר הקיימות החברתית שבגלובליזציה."
