פיטורים של אנשי מכירות מלווים תמיד בוויכוחים לגבי הרכיבים שיש לכלול בחישוב תשלום פיצויי הפיטורים. לכן חשוב להדגיש, כי שכר המחושב לצורך פיצויי פיטורים מורכב מהמרכיבים הבאים:
- שכר יסוד.
- תוספת ותק.
- תוספת יוקר המחיה.
- תוספת משפחה.
- תוספת מחלקה ותוספת מקצוע.
בעקרון, עבור עובדים שאינם אנשי מכירות, אלו הם כל מרכיבי הפיצויים. אלא שלגבי אנשי מכירות מתווספים סעיפים נוספים:
ממוצע העמלות ב-12 החודשים האחרונים לעבודתו של העובד בארגון:
למה יש להוסיף את העמלות? משום שכאשר בנוסף לשכר היסוד, מרוויח איש המכירות עמלות על המכירות החודשיות שביצע, הופכות העמלות לחלק ניכר ממשכורתו, ולעיתים קרובות לחלק הארי שלה.
לכן, כשמחשבים את פיצויי הפיטורים של איש המכירות, יש צורך להוסיף למשכורתו הבסיסית האחרונה, גם את ממוצע שיעור העמלות ממשכורתו ב-12 חודשי עבודתו האחרונים בארגון.
תקנות פיצויי פיטורים קובעות, כי עובד שחלק מהשכר שולם לו עבור ביצוע עבודה מסוימת, כאשר התשלום תלוי בהיקף ובכמות של הערך שבוא ייצר לחברה, יש לחשב את הפיצויים ביחס לשכר האחרון, וממוצע העמלות ב-12 החודשים שקדמו לפיטורים.
דוגמה לצורך הבהרה: במקרה של איש מכירות ששכר הבסיס שלו הסתכם בכ-15 אלף שקלים, ובמהלך 12 החודשים האחרונים לעבודתו בחברה הרוויח עמלות בסכום ממוצע של 20 אלף שקל, יהיה השכר שעל פיו ישולמו הפיצויים: 35 אלף שקלים. כלומר, אם לפני פיטוריו הוא עבד 5 שנים, יש לשלם לו פיצויים בסכום של 175 אלף שקלים.
עמלות אישיות מול בונוסים מחלקתיים וכלל ארגוניים
המצב הופך מעט מורכב יותר, כאשר איש המכירות מקבל, בנוסף לעמלות האישיות שלו גם עמלות ובונוסים המבוססים על הישגי הצוות, המחלקה והחברה כולה.
כל הפרמיות והבונוסים שהעובד קיבל כחלק מתוכנית הענקת בונוסים ופרמיות כלל מחלקתיים או לכל עובדי הארגון, כלומר סכומי כסף שאינם נובעים באופן ישיר מיגיעתו האישית של העובד, אינם מחושבים לצורך פיצויי פיטורים ולא יהוו חלק מהשכר הקובע, אלא אם כן נאמר אחרת בחוזה ההעסקה האישי של העובד.
במקרים מסוג זה, בוחן בית הדין לעבודה האם העובד קיבל את התשלום (הפרמיה או הבונוס) רק כאשר מתקיים תנאי מסויים (למשל כתמריץ), וכל עוד לא מתקיים אותו תנאי, העובד לא מקבל את התשלום. אם אכן זה המצב, כלומר העובד קיבל את התשלום רק כאשר מתקיים תנאי מסוים, סכום זה לא נחשב כחלק מהשכר שלפיו מחושבים הפיצויים.
לכן, תוספת תשלום עבור משמרות שמותנית בעבודה בשעות נוספות או במשמרת שנייה, תמריצים שונים וכד, כל אלו אינם נחשבים לצורך קביעת סכום הפיצויים.
לעומת זאת, אם העובד קיבל מענקים (במגוון שמות והגדרות) בסכומים קבועים, הרי שזהו תשלום קבוע ששולם לעובד על עצם נוכחותו. כלומר זהו תשלום שלא מותנה בדבר אלא מתקבל כל חודש באופן קבוע, ולכן יש לכלול אותו בחישוב סכום הפיצויים.
כאמור, למענקים אלה יש מגוון רחב של כינויים, בכל ארגון כיד הדמיון הטובה עליו. יש ארגונים שמכנים את התשלום הקבוע "בונוס", יש ארגונים שמכנים את התשלום הקבוע הנוסף "פרמיה" או כל שם והגדרה אחרים, כל אלה לא פוטרים את הארגון מלכלול את הרכיב הזה בתשלום הפיצויים, שכן מדובר בתשלום קבוע ולכן הוא נחשב למרכיב בשכר היסוד.
