אחד השינויים הניכרים בשנה האחרונה היא תנופת התארגנות העובדים. למרות המודעות הגוברת של מנהלים בכלל ומנהלי משאבי אנוש בפרט לגבי השינויים בשוק העבודה, זה אחד הנושאים שהם עדיין אינם יודעים מה לעשות אתו וכיצד להתמודד אתו. המאבקים הרבים בין ההנהלות לעובדים או לוועדים החדשים, אליהם אנו נחשפים בכלי התקשורת כמעט בכל יום, מעידים על חוסר מוכנות של קברניטי החברה להתמודד עם התופעה הישנה-חדשה, שפוקדת גם את המגזר העסקי. לא עוד חברות ממשלתיות או מוסדות מדינה בלבד. חברות פרטיות רבות, ואפילו הייטקיסטיות כדוגמת פלאפון.
בכל יום מעסיק אחר
מהחדשות האחרונות בתחום ניתן לראות כי עובד חברת "יארב" מקבוצת "ויוליה" פוטר מפני שהוביל את התאגדות העובדים בהסתדרות הלאומית. אתמול פנתה ההסתדרות לבית הדין האזורי בחיפה, ודרשה להוציא צו מניעה דחוף לפיטוריו. 300 עובדים בחברה מבקשים להתאגד בהסתדרות, ויום לאחר אספת העובדים בנושא הודיעה ההנהלה ללירן צליק, שארגון את האספה, כי הוא מפוטר לאלתר.
רשת מחסני חשמל הידועה, שהנה חברה בת של אלקטרה, נאלצה לפצות את עובדיה בסך של 180 אלף שקלים בשל ניסיונות ההנהלה למנוע את התאגדותם של העובדים. העובד שהחל לפעול למען ההתארגנות והחתים עוד ועוד עובדים להצטרפות, קיבל איומים ממנהלו כי אם ימשיך במעשיו הוא יפוטר ולא יוכל למצוא עבודה. הוצעו גם לו קידום בתפקיד ויחס מועדף אם יפסיק, אך הוא בחר שלא לוותר. בית המשפט הפעיל את החוק לפיו יוטלו סנקציות על מעסיק שינסה למנוע את התארגנות עובדיו, ועל כן חויב לשלם את הקנס הגבוה.
למנף את המציאות
השינויים המהירים בשוק העבודה מחייבים את מנהלי משאבי האנוש לעקוב אחריהם ואף להוביל אותם. זהו משפט שרץ בעולם משאבי האנוש וכנראה כבר ידוע לכל, אך מובן כי בהחלט לא פשוט ליישמו. בדומה לחוק הגברת האכיפה של דיני העבודה, שיישומו הביא לגל של קנסות על מעסיקים, גם תנופת התאגדות העובדים חושפת מין חוסר אונים של המעסיקים בהתמודדות עם החיה החדשה הזאת, בעיקר כאשר מדובר בארגונים עסקיים: המנהלים מנסים למנוע מהעובדים להתארגן, אולי חשים מעט נבגדים על ידם.
אולם זה המצב, החוק מאפשר לעובדים להתאגד, זוהי תקופה של תנופה בהתאגדות. אלה ניסיונות בלתי נלאים להגן על העובדים ולקיים את זכויותיהם בכל מחיר. הגיע הזמן להכיר במציאות הזאת, ולאחר מכן למנפה לטובת הארגון:
ארגון שיש בו ועד עובדים נתפס אצל מועמדים פוטנציאליים ואף אצל לקוחות – כמעסיק טוב יותר. יותר ויותר מועמדים יעדיפו להגיש קורות חיים למפעל שיש בו ועד עובדים, לעומת מפעל שאין בו. ארגון שיש בו ועד עובדים יכול לשפר את יחסי העבודה שבתוכו, לשפר את יחסי המנהל-עובד: העובדים יהיו שבעי רצון, בעיקר אם מנהליהם ישתפו פעולה ויפגינו תמיכה ורצון בשיפור תנאי העסקתם של העובדים.
אז נכון, נתקלנו גם בלא מעט סיפורי אימה על עובדים המנצלים את התחזקותם ואת ביטחונם התעסוקתי כאשר הם יודעים כי חרב הפיטורין אינה מאיימת, והיד אינה קלה על ההדק. אך בסופו של דבר עובד טוב ימשיך להיות טוב ואף יותר יעיל, כאשר הוא יהיה רגוע ושבע רצון בנוגע למקום עבודתו.
קול קורא להעלאת רעיונות להרצאות לכנס בנושא יחסי ודיני עבודה
פורטל HRus מזמין אתכם לקחת חלק בכנס יחסי עבודה ודיני עבודה שיצא לדרך בקרוב. מאז ומתמיד אך בשנה האחרונה בפרט, היה הנושא לתחום מרכזי בעולם משאבי האנוש, כאשר כל מנהל, ואף הזוטר ביותר, חייב להיות מעודכן בכל צעד ושעל בכל הנוגע למועמדים לעבודה והעובדים המועסקים בארגון.
מטרת הכנס היא לתת ידע וכלים פרקטיים למנהלים בנושא החשוב הזה, ולמנוע קנסות של מאות אלפי שקלים ופגיעה משמעותית בתדמית הארגון.
הצעות להרצאות/ לנושאים יש להגיש אלינו במייל news@hrus.co.il בציון רקע קצר על המציע/ הכותב.
הי משה
בכתבה על התאגדות העובדים אתה מכנה את התרבות ההתאגדויות של עובדים "הצרה החדשה".
משטר כלכלי ההופך עובדים לברגים המונחים במחסן ומוקפצים משם לעת הצורך להיכן שהמעביד רוצה, ללא כל תנאים – היה הפנטזיה הרטובה של כמה ממשלות ישראליות.
סייעו לכך גורמים שפירקו הסתדרות מושחתת.
אבל במקום שיצמח מכך כבוד ויחס הוגן לעובדים מצד המעסיקים, התפתח פרי באושים של ניצול והרתעה של עובדים ע"י נפנוף באמצעות נפנוף "דגל" של מחסור בעבודה (אמיתי או מדומה).
חברו ליצירת האיום: ממשלות, ארגונים וחברות השמה שכולם כולם עשו קופה על גב העובדים.
לכל תופעה חברתית יש גם את תופעת הנגד שלה.
מה שאתה מכנה "צרה" הינה תגובת הנגד לניצול המשפיל שהופעל על עובדים מזה כעשרים שנה.
מאחר ואני מכיר משטרי עבודה שונים ויודע שיש פתרון שאינו מושחת אך גם אינו משחית את ההנהלות, אני רואה ברכה גדולה בצרה הזו.
ואני מייעץ לכל מי שאינו מכיר את הסטוריית ההתאגדות של עובדים לעשות קצת חקר הסטורי ולקרוא על התוצאות של תאצ'ריזם בבריטניה, ותולדות הקפיטליזם החזירי בתחילת המאה העשרים בארה"ב טרם פניה לכינוי ההתאגדות של עובדים "צרה".
ואגב, אם תגובתי זו תמחק, אדאג לפרסמה בכל פורום משאבי אנוש בציון העובדה שעיתונכם לא יכול היה לשאת דעה שונה מזו אותה הוא מחזיק, במקביל.
בכבוד רב
שוקי
ראייתם של המעסיקים את התארגנות העובדים כצרה חדשה. כלומר אני/ מערכת הפורטל כלל אינה רואה את התארגנות העובדים כצרה, נהפוך הוא. הצגתי כך את הדברים מכיוון שכפי שכתבתי, המעסיקים אינם יודעים איך "לאכול" את ההתארגנות המתגברת-נאבקים בה ועוברים על החוק. במקום לנהוג כך, הם חייבים להכיר במציאות ולהתמודד אתה כראוי!
תודה על ההבהרה. ימצאו מעסיקים שעלולים היו להבין אותך אחרת.
שוקי