המהפך המתמשך בשוק העבודה צפוי לתפוס תאוצה בשנים הקרובות. בהתאם לך, מערכת החינוך הממלכתית נדרשת להיערך לקראת הכנת התלמידים לקראת רכישת מיומנויות שהינן ושיהיו רלוונטיות לשנים הבאות.
בדו"ח שפירסם לאחרונה מבקר המדינה מצויין, כי כדי להכין את בוגרי מערכת החינוך הישראלית לתפקוד מוצלח בחייהם העתידיים, מוטל על מערכת החינוך להקנות לתלמידיה – בצד ידע בתחומי הדעת השונים וערכים – גם את המיומנויות שיהיו נחוצות להם כבוגרים בחייהם החברתיים, האישיים והמקצועיים במאה ה-21.
דבר זה, מציינים מחברי הדו"ח, מקבל משנה תוקף לאור חשיבותו של הנושא והירתמותן של מערכות חינוך בכל העולם להטמעת מיומנויות אלה.
מהדו"ח עולה, כי רפורמת הלמידה המשמעותית החלה לפני כחמש שנים. ולמרות זאת, במהלך הזמן שחלף, כמחצית מתוכניות הלימודים לא עודכנו, ולא שולבו בהן עקרונות הלמידה המשמעותית.
מנתונים פברואר 2020 עולה, כי כ-51% מתוכניות הלימודים לחטיבת הביניים ולחטיבה העליונה (42 מתוך 82) אושרו לפני יותר מעשור ומאז לא עודכנו.
זאת ועוד, אף על פי שהמבחנים הבינלאומיים החלו להשתנות ולשים את הדגש על הערכת מיומנויות ופחות על הערכת ידע, הרי שהחומר הנלמד לבחינות הבגרות בכתב בישראל, שמשקלן מהווה כ-49% מהציון הסופי של התלמידים, כמעט שאינו מתייחס למיומנויות שנדרשות ועוד ידרשו במאה ה-21 והתלימידים אינם נבחנים עליו.
עוד עולה מהדו"ח, כי ריבוי הבחינות הבגרות בישראל (10-11 בחינות בישראל לעומת 2-5 בחינות במדינות בעולם) מייצר מערכת שמקשה על בתי הספר לתת עדיפות לתחומים מסויימים, ולהשקיע בהקניית המיומנויות הנדרשות לתלמידים.
יישום התפיסה שיש לעבור להערכות חלופיות, שמטרתן להחליף חלק מבחינות הבגרות בכתב, מלווה בחסמים רבים, ועל כן לא ניתן להסיק לגבי מידת השליטה של התלמידים במיומנויות החשובות להשתלבותם בשוק העבודה המשתנה.
יתר על כן, מידת הגמישות המוענקת לבתי הספר הינה נמוכה. כ-67% ממנהלי בתי הספר שהשיבו על השאלון ציינו, כי מוענקת להם גמישות פדגוגית במידה בינונית ומטה.
דווקא בתחומים שבהם הגדלת הגמישות תתרום במידה הרבה ביותר להקניית המיומנויות (על פי תפיסת מנהלי בתי הספר), מוענקת גמישות נמוכה במיוחד.
נתון נוסף שעולה מהדו"ח מדבר על כך שרק כ-18% ממנהלי בתי הספר העל יסודיים סבורים שהמטרה העיקרית שמשרד החינוך מועיד לחטיבות הביניים היא הקניית מיומנויות לתלמידיהן.
כ-61% ממנהלי בתי הספר העל יסודיים סבורים, כי בפועל, חטיבות הביניים מקנות את המיומנויות הנדרשות במידה מועטה או בינונית בלבד.
אף שמשרד החינוך החל לפעול להתאמת דפוסי ההוראה והלימוד בחטיבות הביניים למאה ה-21, ובכלל זה הקניה של מיומנויות, הרי שריבוי מקצועות הלימוד ועומס הבחינות בחטיבה העליונה, משפיע על היכולת להקנות לתלמידי חטיבות הביניים את המיומנויות הנדרשות.
בין המלצות של משרד מבקר המדינה יש למנות את ההמלצה לפיה משרד החינוך יגבש מדיניות כוללת ותוכנית אסטרטגית ייעודית להטמעת מיומנויות המאה ה-21 בקרב תלמידי מערכת החינוך, לרבות במתכונת הנוכחית של בחינות הבגרות.
כמו כן ממליץ המבקר, כי משרד החינוך יתן דעתו לריבוי הבחינות ולהשפעת עומס זה על המערכת כולה.
עורכי הדו"ח מציינים, כי על התוכנית האסטרטגית לשמש מסגרת לפעילות מתואמת בנושא זה של כל יחידות המטה הרלוונטיות, ולכלול בין השאר את אופן ההטמעה של המיומנויות בתוכניות הלימודים, את ההערכה ואת המדידה.
כמו כן גם את אופן הקניית המיומנויות בחטיבת הביניים ואת האמצעים להרחבת הגמישות הפדגוגית בבתי הספר העל יסודיים.
