עלייה ניכרת בתעסוקת נשים חרדיות

עלייה ניכרת בתעסוקת נשים חרדיות

המיקוד השבועי של הכלכלן הראשי במשרד האוצר עוסק במאפייני התעסוקה של הנשים החרדיות. על פי הנתונים, נרשמה עלייה חדה בתעסוקתן של הנשים החרדיות בשנים האחרונות

שיתוף
נשים חרדיות

נשים חרדיות

על פי הנתונים שפרסם אתמול הכלכלן הראשי, נרשמה עלייה חדה בשיעור התעסוקה של נשים חרדיות בשנים האחרונות – אפילו מעבר ליעד הממשלתי.

עוד על פי הנתונים מתגלה, כי שעיסוקן העיקרי של הנשים החרדיות הוא בתחום החינוך. בשנים האחרונות עם זאת, ישנה עליה בהשתלבות נשים חרדיות גם בענפים אחרים. 

סוגי משרות ושכר

מבחינת משרה חלקית- אחוז הנשים החרדיות המועסקות במשרה חלקית הוא גבוה, ככל הנראה בשל הצורך לטפל בילדים. שכירה חרדית עובדת כ-29 שעות בממוצע לעומת 38 שעות בממוצע בקרב נשים יהודיות שאינן חרדיות.

עם זאת, נשים חרדיות רבות מצהירות כי היו מעוניינות לעבוד בהיקף משרה גדול יותר, לו היו מוצאות משרה מתאימה.

 ההכנסה הממוצעת של נשים חרדיות נמוכה בכ- 30 אחוזים משל נשים יהודיות שאינן חרדיות, זאת בשל היקף שעות עבודה מצומצם יותר.

הפער בשכר השעתי נמוך יותר ועומד על כ-7 אחוזים בלבד. בענפים המאפיינים את הסקטור הפרטי הפער גדול יותר ועומד על כ – 23 אחוזים. פערים אלו ככל הנראה משקפים הבדלים בסוג ההשכלה, תמהיל ענפי התעסוקה ועבודה, וכן הטית הגיל, הנובעת מהעובדה שהאוכלוסייה החרדית צעירה יותר בממוצע מהאוכלוסייה הכללית.

הסיבות לבחירת הנשים החרדיות בעבודה במשרה חלקית

הסיבה העיקרית לבחירתן של הנשים החרדיות לעבוד במשרה חלקית היא הצורך לטפל בילדים או בבני משפחה אחרים. אך חשוב לשים לב ש-16% מהנסקרות השיבו כי הסיבה לעבודתן במשרה חלקית הינה אי-מציאת עבודה במשרה מלאה. בנוסף לכך 13% מהן ציינו כי במקום עבודתן נהוג לעבוד פחות מ-35 שעות בשבוע.

שיעור התעסוקה של נשים חרדיות עלה בצורה חדה בשנים האחרונות

 

מאפייני תעסוקה נשים חרדיות

אחוז התעסוקה של הנשים החרדיות עלה בצורה משמעותית בשנים האחרונות. בשנת 2015 שיעור התעסוקה עמד על כ-73 אחוזים. זהו שיעור הגבוה באופן משמעותי מהיעד הממשלתי לשנת 2020 העומד על 63%, ומעט נמוך מזה של נשים יהודיות שאינן חרדיות שעמד על כ-80 אחוזים – זאת על רקע העלייה שחלה במהלך התקופה גם בשיעור התעסוקה של נשים שאינן חרדיות. 

פער בולט בענף החינוך

חרדיות מועסקות בענפים שונים

 

הפער הבולט ביותר הוא בענף החינוך. כאשר באוכלוסיית הנשים היהודיות שאינן חרדיות רק כ-18% עוסקות בתחום זה, הרי שבקרב הנשים החרדיות השיעור מגיע לכ-51%.

שיעור זה ככל הנראה נובע במידה רבה משיעור הילודה הגבוה בקרב האוכלוסייה החרדית (למרות שלא כל הנשים החרדיות המועסקות בענף החינוך עובדות במסגרת החינוך החרדי).  

לעומת זאת, מתוך כלל הנשים החרדיות המועסקות, שיעור הנשים החרדיות העוסקות בענף החינוך נמצא במגמת ירידה – מכ- 65%  במהלך העשור הקודם ועד כ-50% כיום. 

נשים חרדיות בהייטק

נכון להיום שיעור הנשים החרדיות העוסקות בענף ההייטק הוא מצומצם ביותר.

נכון לשנת 2014 כ-10% בלבד מהנשים החרדיות הועסקו בשני הענפים הרלוונטיים ביותר לתחום ההייטק – מידע ותקשורת, ושירותים מקצועיים, מדעיים וטכניים. שיעור זה קטן במעט משיעור הנשים הלא-חרדיות שהועסקו בענפים אלו.

ההסתייגות היא שחלק ניכר מהמשרות בענפים אלו אינן בגדר משרות הליבה של ההייטק.

פערי שכר

 פערי שכר חרדיות

נשים חרדיות משתכרות בממוצע כ-32% פחות מנשים יהודיות שאינן חרדיות. אך אנו מתייחסים לכך שנשים חרדיות עובדות בממוצע פחות שעות ולכן מוצג בתרשים השכר השעתי המראה שברמה השעתית- הפער עומד על 7 אחוזים בלבד.

מאידך, כאשר מתמקדים רק בענפים שמאפיינים את הסקטור הפרטי , המשקפים אולי טוב יותר את פריון העבודה, מקבלים פער גבוה יותר של כ-23 אחוזים.

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה