על פי הסקירה הכלכלית של משרד האוצר שפורסמה השבוע, המתמקדת בשוק העבודה הישראלי בשנת 2015, ישנה עלייה בשיעורי ההשתתפות של האוכלוסייה החרדית בעבודה ובמיוחד של נשים חרדיות.
נפגשתי לשיחה בנושא עם רינת בוזין, מנהלת משאבי האנוש בחברת בינת סמך, המעסיקה עשרות עובדים ועובדות חרדיים בתפקידים משמעותיים.
מה הסיבות לדעתך, לעלייה הניכרת במספר העובדים החרדים?
"אני חושבת שזה מכלול של מס' סיבות: שיעור העוני בקרב האוכלוסיה החרדית ממשיך להיות גבוה ביחס לשאר האוכלוסייה. עפ"י נתונים של הלמ"ס, שיעור העוני בחברה החרדית המשיך לעלות גם ב- 2015 והוא עומד נכון להיום על כ- 56%, כאשר הההכנסה הממוצעת למשפחה חרדית היא כמחצית ההכנסה הממוצעת לבית לא חרדי. בשל ההכנסה הנמוכה של משפחות חרדיות, הן מסתמכות גם על הטבות "משלימות הכנסה" כמו קצבת ילדים והבטחת הכנסה שמהוות מקור מחייה משמעותי עבורן והצמצום ההדרגתי בשנים האחרונות בקצבאות הילדים ובקצבאות אחרות החריף אף יותר את העוני במגזר, והצורך הכלכלי וקשיי הפרנסה מביאים לכורח לצאת לשוק העבודה.
גורם נוסף ומשמעותי שהביא לעלייה בשיעור התעסוקה של המגזר החרדי הוא החלטת ממשלה משנת 2010 שהגדירה יעד תעסוקה למגזר החרדי לשנת 2020 של 63%. משרד הכלכלה פועל בהתאם להחלטה ומעודד במרץ שילוב של עובדים מהמגזר החרדי בשוק העבודה, ע"י יזום פעולות חקיקה ביחס לשירות צבאי ואזרחי, הכשרה ולימודים, יצירת מקומות תעסוקה, תמרוץ מעסיקים ועוד.
מה מספק משרד הכלכלה לחרדים, מבחינת רכישת מקצוע וניסיון תעסוקתי?
"רובם הגדול של החרדים מגיע לשוק העבודה ללא כל הכשרה מוקדמת. משרד הכלכלה מציע מס' תכניות המותאמות לצרכים של המגזר החרדי במטרה לאפשר רכישת מקצוע וניסיון בעבודה. המשרד אף מקצה משאבים למימון לימודים אקדמיים במדעי המחשב, מדעים מדויקים, ומקצועות בעלי פוטנציאל השתכרות גבוה. הוקמו מרכזי הכוון תעסוקתיים באזורים בעלי אוכ' חרדית גדולה.
המרכזים מספקים למחפש העבודה החרדי הכוונה וליווי אישי במציאת מקומות עבודה, שתואמים את הצרכים ואורח החיים שלו. במרכזים הוא מקבל סדנאות שמלמדות על שוק העבודה, עזרה בכתיבת קו"ח, בהכנה לראיונות עבודה. לרוב יש צורך בהשלמה של השכלה בסיסית של מיומנויות בעולם התעסוקה. בחלק מן המקרים, שפת האם של מחפשי העבודה היא יידיש והרבה מגיעים עם עברית חלשה. מלמדים אותם דקדוק בסיסי, מילות יחס, תכתובת במייל, מלמדים אותם את אותיות ה- ABC ואוצר מילים בסיסי באנגלית, מתמטיקה בסיסית- לוח הכפל וחילוק, אחוזים, שימוש במחשבון. חלק מהחרדים נחשפים בפעם הראשונה לאינטרנט, לאתרים מרכזיים כמו גוגל, ליישומי Office.
במרכזי ההכוון מספקים גם שירותי השמה ע"י איתור מעסיקים פוטנציאלים. היום אם מעסיק מעונין להקים מרכז מקצועי ומתמחה, הוא צריך להגדיר את הצורך והסילבוס, ואנשי מרכז ההכוון ידאגו למצוא אנשים מתאימים, ידאגו להכשרה, למקום ולתמיכה במהלך ההכשרה. הם שולחים לארגונים אנשים שהם כבר "Work Ready". ישנן גם קרנות, דוגמת קרן ק.מ.ח – המסייעות במלגות לחרדים ללימודי מקצוע, ומסייעת למבקשים לצאת לשוק העבודה. כך שיש מציאות חדשה בה הרבה יותר חרדים מוכשרים מקצועית, הרבה יותר נכנסים למעגל הלימודים, ובהתאם לכך יכולים להשתלב בהמשך בשוק העבודה."
האם קיימים עבור החרדים מסלולי סיוע נוספים?
"אכן קיימים מסלולי סיוע נוספים לתמרוץ מעסיקים לקליטת עובדים ממגזרים ואוכ' מגוונות כולל חרדים, מיעוטים, בעלי מוגבלויות ועוד. מדובר בסיוע הניתן על העסקת עובדים מאוכלוסיות אלה בדגש על גברים חרדים ונשים במגזר המיעוטים, להם אחוזי ההעסקה הנמוכים ביותר. יוזמה זו בלבד הובילה לאלפי מקומות עבודה חדשים, בשנים האחרונות עבור מועסקים חרדים.
בנוסף, ארגונים היום נמדדים על גיוון תעסוקתי. העסקה מגוונת היא היום משימה של לא מעט ארגונים. "
מדוע מספר הנשים החרדיות העובדות עולה על זה של הגברים החרדים?
"גברים בשונה מנשים, נהנים מהכנסה אלטרנטיבית של הבטחת הכנסה מעצם היותם אברכים הלומדים במעמד של "תורתו אמנותו". בני ישיבות אף זכאים להנחות שונות למשל בארנונה ובביטוח לאומי וזכאים למענקים וקצבאות. לגברים חרדים אם כך יש פחות מוטיבציה לצאת לעבודה, שכן הפער בין הכנסה ממוצעת של אברך שלומד בישיבה לבין ההכנסה הצפויה ממקום עבודה פוטנציאלי הוא נמוך. בנוסף, יש בחברה החרדית חלוקת תפקידים מסורתית וחינוך שלא מוכוון ליצירת כושר השתכרות עתידי, בפרט אצל בנים. קיימת גם תפיסה מובנית כלפי בנים חרדים, שרק מי שלא מצליח בלימוד תורה, צריך לצאת לעבודה.
נוצר מצב אם כך בו מרבית הנשים החרדיות עומדות בפני כורח כלכלי של מפרנסות עיקריות במשפחה והן חייבות לעבוד בכדי שהבעל יוכל להמשיך ללמוד בכולל. הן הרבה פעמים רואות בעבודה שלהן "פרנסה" גרידא ולא בהכרח "קריירה"."
מהם תחומי העיסוק של נשים חרדיות במשק?
"בנוגע לתחומי העיסוק של הנשים, עקב התמעטות מקומות עבודה בהוראה בגלל הצפה של השוק בבוגרות סמינר בתחומי החינוך, נראה שבניגוד לעדיפות הברורה שניתנה בעבר בסמינרים ללימודי הוראה, מתרחבים בסמינרים תחומים נוספים שמתאימים להשתלבות עתידית בשוק העבודה כגון מחשבים, גרפיקה, ראיית חשבון ועוד.
שיעור התעסוקה של חרדים ובפרט של חרדיות מצוי אם כך בעלייה מתמדת בשנים האחרונות . אצל חרדיות שיעור התעסוקה קרוב מאד לשיעור התעסוקה של נשים לא חרדיות, וכבר בשנת 2014 הוא עבר את הרף שהוצב ע"י הממשלה כיעד לשנת- 2020.
בקרב הגברים החרדים לעומת זאת, שיעור התעסוקה עדיין רחוק מלעמוד ביעד שהוצב ל- 2020 ורחוק משיעור תעסוקת גברים באוכלוסייה היהודית הכללית. החדשות הטובות הן שלראשונה, בשנת 2015, שיעור תעסוקת חרדים גברים חצה את רף ה- 50%, מה שאומר שיש יותר גברים חרדים שעובדים מאשר חרדים שלא עובדים. מדובר בתהליך איטי של שילוב חרדים בשוק העבודה, אבל קל להבחין בשנים האחרונות בשינוי המגמה גם מצד האוכלוסיה החרדית וגם מצד המעסיקים שהתרגלו ולמדו להכיל את האוכלוסיה.
כיצד הופכת העובדת החרדית לאחד ממנועי הצמיחה של החברה? מהן היתרונות אותן הנשים החרדות מביאות איתן?
"מנוע צמיחה זו הגדרה נכונה שכן בעשור האחרון הייתה מגמת עליה חדה בשיעורי התעסוקה של נשים חרדיות ובהתאם לכך השפעה מהותית על המשק הישראלי. האוכ' החרדית מתאפיינת בקצב גדילה גבוה, והיא צפויה להגיע לכמיליון אנשים בעוד פחות מעשור, כך שבעשורים הקרובים ההשפעה של המגזר החרדי על המשק צפויה תגדל אף יותר.
בנוגע ליתרונות בהעסקת נשים חרדיות, קצרה היריעה. אנחנו למדנו שמדובר בפלח אוכלוסייה איכותי שמתאפיין בחריצות, מוטיבציה גבוהה ומחויבות גבוהה למקום העבודה.
מדובר ב"ילדות טובות" בעלות מוסר עבודה גבוה. אין אצלן גלישה באינטרנט, שימוש בטלפון שלא לצורך, אין הפסקות ממושכות. לא פעם נתקלתי במושג "גזל" על פיו התפיסה שאין לקיים פעילות שלא קשורה לעבודה ע"ח זמן העבודה. לדוג', בבינת סמך יש עובדת באחת המחלקות שמתעקשת להוריד את זמני התפילה שלה מסך שעות העבודה, למרות שהחברה מאפשרת הפסקות לצורך תפילה כחלק משכר העבודה.
גילינו יציבות תעסוקתית גבוהה בקרב החרדיות ושיעור תחלופה קטן באופן משמעותי, בהשוואה לאוכלוסייה הלא חרדית שמאופיינת באחוזי עזיבה גבוהים יותר וותק נמוך יותר. מטבע הדברים הבנות החרדיות יוצאות יותר לחופשות לידה בהשוואה לחברותיהן החילוניות, אך חוזרות תוך תקופה קצרה יותר, כך שרצף העבודה לא נפגע באופן משמעותי."
כיצד הנשים החרדיות מסתדרות עם ענייני הכשרות וסביבת העבודה המגדרית המעורבת בחברות?
"שילוב אוכלוסיה חרדית במקום עבודה מעורב הוא מורכב היות ויש פער שצריך לגשר עליו. החברה עשתה התאמות לאורח החיים החרדי ועם הזמן למדנו כיצד לייצר סביבת עבודה הולמת, בהתאם לקודים ההתנהגותיים של האוכלוסייה.
מרכיב מרכזי בהצלחה של שילוב העובדים היה יצירת סביבת עבודה בה רוב העובדים חרדים, בכדי שיהיה להם נח לעבוד האחד עם השני. בחלק ממרכזי המידע והתוכן שאנחנו מנהלים, העובדות החרדיות מהוות מעל 50% מכלל העובדים. יצרנו הפרדה בין גברים לנשים במרחב העבודה והחברה מקפידה על מטבח המותאם לצרכים של האוכ', כולל מיקרוגל כשר נפרד, אביזרי מטבח כשרים וכיו"ב. החברה מקפידה להקצות זמני תפילה מסודרים ומקום לתפילה. ישנה מדיניות של התחשבות בחגים ומועדים מיוחדים ובהם ימי צום, מתן אפשרות לעבודה בשעות גמישות ואפילו הבונוסים (לדוג' עבור חבר מביא חבר) מותאמים לאוכלוסיה, וכוללים שוברים לניצול ברשתות שיווק ומסעדות שמותאמות לציבור הדתי חרדי. בנוגע לתנאים סוציאליים נוספים, אנו מאפשרים לעובדות להצטרף למסלולי פנסיה כשרה למהדרין- מדובר במסלולים פנסיונים כשרים, שאינם כוללים מרכיב מנייתי ועומדים תחת פיקוח הלכתי שמקפיד על איסורי תורה כגון איסור ריבית, חילול שבת וכיו"ב. אנו משתדלים כמה שיותר לצמצם את החסמים להשתלבות של אוכ' חרדית אצלנו, ומשתדלים ליצור עבורם סביבה ידידותית שתאפשר להם להמשיך לשמור על אורח החיים שלהם.
כמה עובדות חרדיות מועסקות כיום בבינת סמך, באילו תפקידים?
"אנחנו מעסיקים היום מעל 70 עובדים חרדים. חלקם במטה החברה ובתפקידים טכנולוגיים במחלקות השונות, אך רובם הגדול של העובדות החרדיות שלנו מועסקות במרכזי המידע והתוכן שאנחנו מנהלים. בנוסף, הקמנו יחד עם ארגון הג'וינט ו- IT WORKS קורס טכנאי Help Desk וטכנאי סלולאר שמתקיים בעיר אלעד לכ- 20 גברים חרדים. הקורס באורך 160 שעות, בסופו התלמידים יקבלו תעודה מטעם המכללה למנהל. אלו שיימצאו מתאימים בסיום הקורס יקבלו הצעה לעבוד בבינת סמך. בהמשך אנחנו עתידים לפתוח קורס נוסף והפעם עבור נשים חרדיות. הקורס יכשיר את הנשים לתפקידי Help Desk וטכנאי רשתות.
חשוב להדגיש כי הטריגר הראשוני והעיקרי לקליטת כמות גדולה של נשים חרדיות לחברה, היה הגעתו של מנכ"ל החברה הנוכחי, קובי ביטר, שהחל את תפקידו בבינת סמך לפני כשנה וחצי. קובי האמין כי לחברה יש מחויבות אידיאולוגית לשפר את שיעור התעסוקה בקרב האוכלוסייה החרדית, ולחשוף את האוכלוסיות החרדית והחילונית אחד כלפי השני. אחת ההצלחות הגדולות של שילוב זה בא לידי ביטוי בהעסקת הבנות החרדיות במוקד השיקום של משרד הביטחון שם חוות ונחשפות הבנות החרדיות להתמודדות של פצועי צה"ל. האמונה שלו השתלבה עם הצרכים העסקיים של החברה ועם התרבות הארגונית של בינת סמך שמעודדת גיוון תעסוקתי והיום, נכון לתחילת 2016, עובדים מהמגזר החרדי מהווים כמעט 20% מכלל העובדים בחברה."
