מתח, דריכות, לחץ שנובע מתחרות והרצון להוכיח את עצמך – כל אלה הם פקטורים חשובים בהנעת האדם. אלה גורמים לנו להתחיל לרוץ במרתון בסוף שנות ה-30 לחיינו או לעשות הסבה מקצועית ולפתוח עסק חדש – כעצמאיים בשטח – אחרי שנים רבות של תנאים נוחים ומפנקים כשכירים. המתח הזה הוא טוב כי הוא גורם מניע, אבל הוא חשוב ונחוץ בפרקי זמן קצובים. אי אפשר לנהל שגרת יום/עבודה במתח התמידי מבלי שיהיו לכך השלכות על הגוף והנפש.
באתר משאבי האנוש Monster Thinking נכתב אודות המתח התמידי הזה, שהופך את העובדים בשלב מסוים להתנהג בצורה שהיא ההיפך הגמור מהתוצאה הצפויה. אותו להט, אותה התלהבות ומוכנות, מפנים בבת אחת את המקום לעייפות בעבודה – עייפות כרונית, אפתיה, חוסר רצון ותחושה כללית של "שביזות". המתח גורם לעובדים שעד אתמול הרגישו כל כך חיוניים להרגיש לפתע חסרי אנרגיה, חסרי יכולות ואפילו משותקים. התשישות הזו מראה את אותותיה הן בהשפעה על הגוף והן בהשפעה על הנפש. שני המצבים הללו פוגעים פחות או יותר באותו אופן בפרודוקטיביות של העובדים ולכן הם מובילים באופן טבעי לפגיעה ברווחיות.
שלא כמו במצבים שבהם העובדים לא פרודוקטיביים כי הם חסרי נאמנות, כי הם מתעניינים בעבודה אחרת או כי הם פשוט לא באמת מוכשרים ומוצלחים כפי שהם הציגו בראיון העבודה – במקרה של עובדים מותשים, הם באמת לא אשמים. מצב של תשישות נפשית ופיזית היא מצב שבו לעובד קשה לקחת אחריות על מצבו, לשנותו ולהשתפר. מצב זה פוגע ברווחיות של העסק היות שהעובד המותש נוטה להיעדר יותר מפאת מחלה, וכשהוא כבר מגיע, הוא פשוט נותן פחות.
איך מזהים סכנת תשישות יתר בקרב העובדים?
העובד שולח אימיילים בשעות הזויות בלילה
כשמגיעים בבוקר למשרד ורואים אימיילים שנשלחו על ידי העובדים בשעות מאוחרות של הלילה (או מוקדמות בבוקר), מובן מאיליו שמדובר על עובד במתחים. כמובן שמקרה חד פעמי אינו משקף, אך כאשר העובד נוטה לכתוב מיילים באופן קבוע בשעות מאוחרות, ברור שהוא שרוי במתח אדיר. ברור שהוא לא יישן את שנת הלילה הממוצעת הנדרשת כדי לתפקד ביום וברור שהוא אינו מצליח לשמור על איזון נכון בין בית לעבודה.
דוא"ל הוא כלי עבודה חיוני ואולי מרכזי ביותר בחיינו ואנחנו עושים בו שימוש שהוא בגדר מובן מאליו. אך כאשר עובד מטפל בלמעלה מ-100 אימיילים בכל יום, או כאשר תיבת הדואר שלו "מתפוצצת", סביר להניח שהוא עובד מותש או בדרך לשם.
אפשר לזהות את אותם עובדים ששולחים ופותחים מיילים בשעות לא שגרתיות או את אלה שפשוט לא משתלטים על העומסים בעזרת אנשי תמיכה ממחלקת IT.
היעדרות מהעבודה מפאת מחלה או מפאת עבודה?
ד"ר סינת'יה אקריל, המתמחה בטיפול במתח טוענת שמתח וחרדות בקרב העובדים הם הגורם המרכזי להיעדרות מהעבודה וביקורים אצל רופאים ב-70% מהמקרים. לדברי ד"ר אקריל, הפציעות/פגיעות השכיחות ביותר של עובדים השרויים במתח תמידי הן: כאבי ראש, אינסומניה (הפרעות שינה), דיכאון, גירויים בעור ומחלות עור למיניהן, ובעיות גסטרולוגיות.
ד"ר אקריל: "עובדים שסובלים ממתח נוטים להתנהג בשני אופנים. האופן הראשון הוא להיעדר מעבודה בשל מחלה, מה שפוגע משמעותית בעבודה. האופן השני הוא התייצבות לעבודה, חרף המחלה והקשיים. העובד ששרוי בלחץ עלול להגיע לעבודה חרף מצבו הרפואי בגלל הלחץ והחרדה (גם אם רופא ימליץ לו להישאר בביתו, הוא יתייצב בעבודה). כאן העובד מצד אחד אינו ממש את הפוטנציאל שלו בהיבט של פרודוקטיביות מיטבית ובנוסף, הוא חושף עובדים אחרים למחלות שלו וכן הופך להיות מפגע סביבתי."
שקט הוא לא ברכה אלא אינדיקציה!
VideoGenie ג'סטין נסירי, מנכ"ל החברה לניהול פידבקים און-ליין, אומר כי מנהלים רבים מייחלים לשקט, רק קצת שקט. שהעובדים יפסיקו להתלונן אחד על השני או על לקוחות…. שיפסיקו להתווכח עם המנהלים שלהם בכל פעם שאלה הראשונים אומרים להם מה לעשות או איך… שיפסיקו לריב אחד עם השני… שקט תעשייתי הוא חלומו הרטוב של המנהל בעידן המודרני, אך לדברי נסירי: "שקט הוא סימן מבשר רעות.". לטענתו, כשעובדים מתלוננים ומתווכחים, הם אמנם יוצרים הרבה רעש בארגון, אך זה רעש של עשייה, של מעורבות. כאשר הם משתתקים, זה סימן של אפתיה, עייפות, תשישות.
כפי שמנהל מחלקת תמיכה טכנית יכול בקלות לשלוף עבורכם דו"ח על אותו עובד לחוץ שמנהל את הדוא"ל שלו בשעות מאוחרות של הלילה במקום לישון ולצבור כוחות, כך מנהלי הצוותים יכולים בקלות לעלות על בעיות של תשישות יתר בקרב העובדים על ידי "מדרג השקט".