האמצעים והשיטות לגיוס עובדים התרחבו בשנים האחרונות. הגיוס באמצעות רשתות חברתיות למשל, נחשב לחדש יחסית אך הוא הופך להיות פופולארי יותר ויותר, ויחד עם זאת עדיין וכמו תמיד – למצוא עובדים טובים זו עבודה לא קלה. אז כבר בתחילת תהליך הגיוס חשוב לזכור לצאת מהקופסה ולגשת דווקא לאמצעים הפופולאריים פחות אך הנגישים והחסכוניים בהחלט, כמו עזרה בעמותות שונות. אין ספק שאם בדרך גם אפשר לתרום לקהילה, אין שום סיבה לדלג על אמצעי הגיוס הזה ואף לתת לו עדיפות.
המטרה של תכנית "עתידים לתעשייה ולמגזר העסקי", שמפעילה עמותת "ידידי עתידים", היא לסייע לסטודנטים איכותיים מהפריפריה הגיאוגרפית והחברתית בישראל להשתלב בעבודה בחברות מובילות במשק הישראלי. אמיר יגודה יום טוב, מנהל התוכנית, מספר ל-HRus שהשילוב של הצעירים בעולם העבודה נעשה כבר במהלך הלימודים. "מדובר בסטודנטים שרבים מהם מצטיינים, שלומדים את מגוון מקצועות ההנדסה והמדעים במוסדות מובילים ברחבי הארץ. בתקופת הלימודים הסטודנט זוכה לתמיכה כספית הכוללת מימון לימודים ומחייה, מחשב נייד, ליווי אישי וחניכה בתחום לימודיו, ולהתנסות והשתלבות לאורך כל שנות הלימודים בחברה מובילה בשוק".
הולכים על תחום שמביא פרנסה
תוכנית עתידים לתעשייה ולמגזר העסקי פועלת מעל ל-10 שנים. מקים העמותה הוא התעשיין איתן ורטהיימר, ולדבריו של יגודה יום טוב, חברות תעשייה מסורתיות מכירות פחות את העסקת הסטודנטים שרוכשים ניסיון תוך כדי לימודים. אך כיום קרוב ל-200 חברות מובילות במשק מעסיקות סטודנטים שהגיעו דרך העמותה. כ-50% מהסטודנטים שנקלטו במהלך התואר בחברה מסוימת, המשיכו לעבוד בה בתום הלימודים כמהנדסים.
מדוע התמיכה ניתנת דווקא לסטודנטים בתחום ההנדסה והמדעים?
"ראשית כי אנו יודעים שאלה מקצועות שידרשו בעתיד, ושהלומדים אותם לא יצטרכו לדאוג לפרנסה. שנית, אנחנו רוצים לתת לאנשים מהפריפריה את הכלים לצאת ללמוד את המקצועות הכי יוקרתיים. טכנולוגיה ומדעים הם העתיד ושם הפרנסה. שלישית, אנו מעוניינים בסופו של דבר לתרום לייצור של ישראל".
מדוע בעצם הסטודנטים צריכים את עזרתכם במציאת עבודה?
"קודם כל אנחנו עוזרים להם להגיע ללימודים עצמם, כי מדובר באנשים בעלי רקע סוציו-אקונומי נמוך. אנחנו עוזרים להם לצאת מהבית של ההורים שגרים רחוק ומכוונים אותם. כמובן שהסיוע בפתיחת דלתות בחברות שאנו בקשר אתם, העובדה שאנו יודעים לדחוף אותם, מהווה יתרון משמעותי. יש המון סטודנטים שנתקלים בקשיים כשהם מסיימים ללמוד אבל חסר להם ניסיון. כך גם יש להם אפשרות להתפרנס תוך כדי לימודים וגם לרכוש ניסיון בתחומם. הם לא צריכים לעבוד בשמירה במהלך הלימודים".
השמה ללא עמלה
העמותה פועלת כערוץ השמה חברתי, ללא עלות תיווך מצד המעסיקים, ופועלת במספר מסלולים:
- משרת סטודנט, בה משתלב הסטודנט בעבודה עוד במהלך הלימודים.
- התנסות מקצועית, המאפשרת לסטודנט להגיע לחברה ליום בשבוע, במטרה להיחשף לעשייה, להתנסות בשטח, ולהרגיש איך זה להיות חלק מהמערכת. הסטודנט מתחייב לעבוד בחברה לכשיסיים את התואר. במקרה זה המעסיק הקולט תורם לעמותה סכום כסף לבחירתו למען תמיכה בתוכניות העמותה.
- עבודה במשרה מלאה בסיום התואר.
העמותה שולחת את קורות החיים של המועמדים ולעתים קורובות מעורבת יותר. רכזת ההשמה, שמגיעה מתחום הגיוס וההשמה, לעתים נוכחת בראיונות בחברות ומוסרת את חוות דעתה על המועמדים בשלבים השונים של תהליכי הגיוס.
תהליך ההשמה כולל בחירת מועמדים שמבחינת רקע אישי זקוקים להזדמנות. "אנחנו פונים למי שהכי מגיע לו והכי זקוק לנו, ושמצד שני יש לו את הפוטנציאל. אנו מקיימים מכינות וסדנאות לעולם העבודה, חושפים אותם לתעשיות ולעולם התעסוקה. השאיפה היא לתת מענה לכל הצדדים: מענה למחסור בעובדים, מענה למחסור בעבודה. לכן אנחנו גם פונים לתחומים שיש בהם פוטנציאל תעסוקתי טוב".
רוצים לראות אותו מהנדס
ל', בן 28 ממרכז הארץ, סיים לימודי הנדסת החשמל באוניברסיטת תל אביב, ולאחר תקופה מורטת עצבים של כשנה – סוף סוף מצא עבודה. "הייתי בטוח שלא תהיה לי בעיה למצוא עבודה. גם כולם מסביבי היו בטוחים שאמצא עבודה מהר מאוד. למדתי מקצוע שנחשב לקשה ויוקרתי, במיוחד כשלמדתי אותו באחד ממוסדות ההשכלה הנחשבים ביותר. אבל היה לי קשה מאוד למצוא את מקום העבודה הזה, ואני כמובן מעריך כל יום שיש לי עבודה. אני מניח שאנשים מאזורי פריפריה מתקשים עוד יותר. הלוואי והייתה לי אפשרות להיעזר בעמותה כזאת, בעיקר בקשרים שיש לה עם מקומות עבודה".
"אנו עובדים מול רפא"ל במשך שנים, ושאלנו את נציגי החברה מה ההבדל בין הסטודנטים שמגעים דרכנו לבין סטודנטים אחרים, והם השיבו שחד משמעית ההבדל הוא ברמת המוטיבציה הגבוהה שיש לסטודנטים שמגיעים דרכנו. הסטודנטים מבינים את ההזדמנות שניתנת להם ויודעים שהם צריכים לדאוג לעתידם.
"האתגר הוא לנסות ליצור חיבור בין הפרירפריה ואוכלוסיות ייחודיות לתעשייה. התפקיד שלנו הוא להוות את הגורם המחבר שרואה את הצרכים של כולם ומוצא את נקודות ההשקה בין כולם. בסופו של דבר, אנחנו רוצים לראות את הצעיר עובד כמהנדס. שיהיה אזרח תומך ולא נתמך".
