עו"ד שי בן-נתן, ממשרד עורכי הדין גורודיסקי ושות' ומנהל פורום דיני עבודה באתר הפורומים המשפטיים העוסק בדיני עבודה פרט, מתייחס לסוגיית העובדים הזרים בארץ, עם דגש על השנים האחרונות: העמותות קורסות, בתי המשפט מטפלים ברגישות ופסיקה אחת עדיין משאירה אותם מוחלשים ומקופחים.
לדברי עו"ד בן-נתן, המודעות בקרב עובדים זרים לזכויותיהם עלתה בשנים האחרונות בדומה למגמה שחלה בקרב העובדים הישראליים. התקשורת ההמונית הנגישה מידע בדבר זכויות עובדים גם לעובדים זרים ואנחנו רואים יותר עובדים מוחלשים (בעיקר בענף הסיעוד, החקלאות והבניין) וביניהם עובדים זרים, פונים לבתי הדין לעבודה.
בנוסף, גם בקרב הציבור הרחב חלה מודעות גוברת לנושא זכויות העובדים הזרים. תרמה לכך התקשורת, המודעות החברתית והתארגנות של גופים חוץ ממשלתיים (מלכ"רים ועמותות) דוגמת קו לעובד. אולם המיתון הכלכלי שפגע במשק כמעט שיתק את הפעילות הפילנתרופית למען מהגרי העבודה וכעת מצבם אינו שפיר ביחס לעבר.
עו"ד שי בן-נתן: "בתי הדין לעבודה מתייחסים לציבור העובדים הזרים ברגישות יתרה תוך התחשבות בסטאטוס הבעייתי שלהם. מאחר ויש עומסים בלתי נתפסים בבתי הדין לעבודה, תיקים נותרים פתוחים שלוש שנים בממוצע. בתקופה כה ארוכה קיים סיכון ממשי כי עובד זר התובע את מעסיקו לא יוכל להישאר בישראל לאורך כל תקופת משפטו. לאור הבעיות המבניות הכרוכות בניהול תיק על ידי עובד אשר עשוי לעזוב את הארץ בתקופת המשפט, פיתחו בתי הדין לעבודה פרקטיקות חדשות ייעודיות למהגרי עבודה. לדוגמא: האפשרות למתן עדות מוקדמת במקרים בהם העובדים נאלצים לעזוב את הארץ. החקיקה והפסיקה המתייחסת לעובדים הזרים משתפרת ואני יכול אפילו לומר בזהירות כי במובנים מסוימים, המערכת המשפטית מגינה כיום על העובדים הזרים, יותר משהיא מגינה על בעלי אזרחות וזאת כמובן נוכח מצבם המיוחד. לדוגמא: מעסיק שמביא עובד זר מחויב לדאוג לו לדיור, לביטוח רפואי וכיו"ב. תחום האחריות של המעסיק הפך רחב יותר מתחום אחריות על עובד ישראלי וספציפי יותר."
מערכת בתי הדין לעבודה ערוכה כיום לשרת את ציבור מהגרי העבודה אם זה ברמת שירותי התרגום, מוכנות ומסוגלות המערכת לזרז הליכים משפטיים, כאשר הזמן פועל לרעת העובד ועד לעובדה שעורכי דין ומשרדים שלמים מתמקצעים כיום בנישה של סיוע למהגרי עבודה. המומחיות הזו מיטיבה עם ציבור העובדים הזרים כקבוצה וכפרט.
קיפוח עובדי הסיעוד
אומנם החקיקה והאכיפה בנושא העובדים הזרים משתפרת, אולם הלכה אחת בענף הסיעוד עדיין מותיר את העובדים הזרים העובדים בענף זה בחזקת ציבור עובדים מקופח.
עו"ד בן-נתן: "הפסיקה המתייחסת לנושא של שעות נוספות של עובדי סיעוד שגרים בבית המטופל, לפיו נקבע כי עובד סיעוד שגר אצל המטופל איננו זכאי לתוספת עבור עבודה בשעות נוספות, הינו פסק דין בעייתי, לטעמי. הוא מייצר תנאי עבודה לא הוגנים כלפי ציבור המועסקים בעבודת סיעוד בתנאי מגורים, ומכיוון שמרבית העובדים בתנאים אלו הם למעשה מהגרי עבודה, הרי שפסק דין זה מחליש אותם כקבוצת מיעוט. זה יוצר הפליה מעשית בין עובדים ישראליים לבין עובדים זרים, ללא היגיון ולטעמי ללא הצדקה. לדעתי מדינת ישראל צריכה להרים את הכפפה הזו וליצור פתרון מערכתי אשר לא יפלה בין עובדים זרים לישראלים."
לסיכום, כאשר מדובר על חוקי העבודה במדינת ישראל, הרי שיש לנו חוקים מצוינים, גם כאשר מדובר בעובדים זרים. חוקי עבודה מקיפים, מתקדמים, רלוונטיים ומוכוונים שוק אך אינם חפים מבעיות. הבעיה המרכזית גם כאן היא היעדר אכיפה ולא היעדר חוקים. כאשר מדובר על מהגרי העבודה, אשר חוקי העבודה ערוכים להעניק להם הגנה מיוחדת, החסם העיקרי הוא, שוב, אכיפה, זאת בנוסף לבעיות האובייקטיביות המוצבות בפניו של מהגר עבודה ככזה. המדינה צריכה להגביר את האכיפה על זכויות עובדים מוחלשים ובפרט על מהגרי עבודה ואנו כחברה מחויבים לכך כל זמן שאנו מאפשרים ואף מעוניינים בהעסקתם בישראל.
