נשיא איגוד לשכות המסחר, עו"ד אוריאל לין פנה לשר האוצר יובל שטייניץ במכתב בו טען בפניו כי יש לשקול מחדש חלק מתוכניות החיסכון של העובדים במשק. לין, כתב במכתבו: " יש לאפשר לצד החיסכון הקצבתי גם חיסכון הוני לטווח ארוך וקצוב, ולאפשר במקרים מסוימים לעמית, למשוך לאחר תקופת חסכון משמעותית, חלק מחסכונותיו למטרות אלה."
לפי לין, על אף חשיבותה של הקצבה החודשית בגיל הפרישה, גם החיסכון ההוני חשוב ומשקף צרכים שונים של אדם לאורך כל חייו. לין אף טען כי לעיתים יש מצבים חריגים בהם אדם נזקק להשתמש בחלק מחסכונותיו, למשל בעקבות אובדן הכנסה זמני, מחלה קשה של בני משפחת,ו עזרה לילדים לקנות דירה ועוד. "תיקוני החקיקה אותם הוביל משרד האוצר בשנים האחרונות, להפיכת כלל אפיקי החיסכון ארוכי הטווח כקצבתיים בלבד בשלב הפנסיה, הוכחו במבחן המציאות כבעייתים. היקף ההפקדות הכולל באפיקי החיסכון הפנסיוני ירד בשיעור חד, בעיקר בקרב עצמאיים אשר כמעט חדלו מלהפריש לאפיקים פנסיוניים", כתב לין במכתבו.
לדעת לין, החזרת האפשרות לחיסכון הוני הינה אמצעי להגדיל את בסיס החיסכון ארוך הטווח בכלל, להסיט חלק מהכספים שהופנו בשנים האחרונות לצריכה והשקעה בנדל"ן, חזרה לחיסכון פנסיוני. לין אינו חושש שהישראלים ימשכו את הכספים מיד בתום תקופת החיסכון המינימאלי. "מבחן המציאות הוכיח כי אזרחי ישראל לא ממהרים לנצל את יכולת משיכת הכספים ההוניים בתום תקופת החיסכון המינימאלית. גם בעבר, למרות שמרבית הכספים בקופות הגמל היו נזילים וניתנים למשיכה, העמיתים לא מיהרו לעשות כן ומרביתם הותירו את הכסף בקופות עד הגיעם לגיל פרישה."
מאיגוד לשכת המסחר נמסר בנוסף, כי בשני העשורים האחרונים חלה ירידה בחיסכון הלאומי הנקי מ-8.4% ב-1995 ל-6.7% בשנת 2010. בהתאם, חלה ירידה גם בחיסכון ארוך הטווח, משיעור של 8.4% מהתוצר בשנת 2001, לשיעור של 7.2% מהתוצר בשנת 2010. לאור נתונים אלו, ניתן להבין כי בשנים האחרונות הישראלים מוציאים הרבה יותר כספים מהעבר וחוסכים הרבה פחות.
לדברי עו"ד רונן סולומון, מנהל תחום פיננסים ושוק ההון באיגוד לשכות המסחר, מעמד הביניים נפגע פה פעמיים, גם ממחירי הדירות והשכירות שעלו בשיעורים חדים וגם משום שהכסף שאמור היה להיחסך לעתיד הפיננסי שלהם, בוזבז לטובת הצריכה היומיומית. "כשיותר כסף משמש לצריכה, גם מחירי המוצרים האחרים, מלבד הנדל"ן, עולים בשיעור חד", טוען עו"ד סולומון. "אמנם, יש עוד כמה סיבות לעליית יוקר המחייה, אולם אין כל ספק כי אם אנשים היו מפנים יותר כסף לחיסכון במקום לצריכה, הרי שמחירי המוצרים היו יורדים."
