סוגיית ההתיישנות אינה ייחודית רק לתביעות בין עובדים למעסיקים. התישנות חלה על תחומים משפטיים רבים. בפועל, כל תביעה אזרחית עלולה להתיישן לאחר פרק זמן מסוים. ולאחר ההתישנות חסומה בפני העובד והמעסיק כאחד, הדרך להגיש את התביעה.
על פי חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958, התישנות של תביעות כספיות חלה לאחר שבע שנים (למעט בנושא מקרקעין). אלא שיש חוקים שיכולים להאריך את משך תקופת ההתיישנות. יתר על כן, דיני העבודה קובעים במקרים מסוימים פרקי זמן קצרים יותר בכל הנוגע לתקופות ההתיישנות.
אם כן, מהן תקופות ההתיישנות הנוגעות לתביעות בגין הפרת זכויות עובדים:
1 התיישנות לגבי אי מתן חופשה שנתית:
לכל עובד יש זכות לקבל כל שנה חופשה שנתית במשך מספר קבוע של ימי חופשה בתשלום. עובדים רבים כלל אינם מודעים לזכותם לימי החופשה השנתית ואף אינם מודעים לזכותם לקבל שכר בגין ימים אלה.
במקרים בהם העובד לא זכה לקבל ימי חופשה שנתית, או שלא שולם לו שכר כחוק בימים אלה, הוא יכול להגיש תביעה בנושא.
התישנות של תביעה בגין חופשה שנתית חלה לאחר שלוש שנים בלבד. על פי החוק, חופשה שנתית אמורה להינתן לעובד בחודש האחרון של שנת העבודה אשר בעדה היא ניתנה, או במשך שנת העבודה שלאחר מכן. יש לציין כי החוק מגביל את יכולתו של העובד לצבירת ימי חופשה שנתית. לכן מדובר בסוגייה מעט מורכבת.
2 התישנות תביעה לדמי הבראה:
דמי ההבראה הם התשלום השנתי שמגיע לכל עובד בישראל המועסק לפחות שנה אחד במקום העבודה. על פי החוק, כל עוד מתקיימים בין העובד למעסיקו יחסי עבודה, חלה על תביעה בגין דמי הבראה תקופת התיישנות רגילה של שבע שנים.
לאחר תום יחסי עובד מעסיק, תקופת ההתיישנות בגין תביעה זו תהיה על שנתיים בלבד.
במילים אחרות, אם העובד תובע את דמי ההבראה בזמן שהוא מועסק אצל המעסיק, הוא יכול להגיש תביעה עבור שבע השנים האחרונות.
אבל אם סיים את עבודתו את המעסיק, הרי שכל תביעה של דמי הבראה מעבר לשנתיים האחרונות להעסקתו, אינה בתוקף.
3 התיישנות של תביעה לפיצויי פיטורים ושכר עבודה:
ההתישנות של תביעות בנושא פיצויי פיטורים ושכר חלה שבע שנים שנוצרה עילת התביעה.
אם כן מתי נוצרת עילה? במקרה של פיצויי פיטורים, עילת התביעה נוצרת במועד שבו פיצויי הפיטורים היו אמורים להיות מושלמים, כלומר, בסיום יחסי העבודה או בסמוך לכך.
במקרה של שכר העבודה עצמו – התביעה מתיישנת שבע שנים לאחר מועד התשלום. כלומר, עובד שזכאי להפרשי שכר לאחר 10 שנות עבודה, יוכל להגיש תביעה רק עבור שבע השנים שקדמו לתביעה, בעוד שהתביעה לגבי שלוש השנים שקדמו לכך אינה בתוקף.
4 התישנות תביעה להלנת שכר ולהלנת פיצויי פיטורים:
חוק הגנת השכר קובע, כי במקרה שפיצויי פיטורים או שכר שולמו באיחור, העובד זכאי לתבוע פיצויי הלנת שכר\פיצויים ממעסיקו בתוך 60 ימים מהיום בו המעסיק היה אמור לשלמם.
בית הדין לעבודה רשאי במקרים מסוימים להאריך תקופה זו ב-30 ימים נוספים, אבל רק במקרים בהם יש נסיבות מיוחדות. הזכות להגיש תביעה בגין הלנת שכר או פיצויי פיטורים מתיישנת שנה לאחר יום ההלנה.
למרות הוראה זו, במקרה שהמעסיק הלין את שכר העובד או חלקו, במשך שלוש פעמים במהלך שנה רצופה, וזה קורה בתוך שלוש שנים רצופות, תקופת ההתיישנות תהיה במהלך שלוש שנים אלה.
יצויין, כי ההוראות החריגות הללו לא חלות על פיצויי הלנת שכר שחלפה לגביהם תקופת התיישנות של שנה.
5 התישנות תביעות בגין הפרשות לפנסיה וקופות גמל:
עובד שהמעסיק שלו לא הפריש עבורו כספים לקופות גמל, קרנות פנסיה או ביטוח פנסיוני אחר יכול להגיש תביעה גם לאחר תום יחסי העבודה.
על פי החוק, תביעות בנושא זה מתישנות לאחר שבע שנים מהמועד בו נוצרה עילת התביעה. בנושא זה חשוב לציין כי בכל מה שקשור לתביעות בגין הפרשות לפנסיה המעסיק עלול להדרש להתמודד בבית הדין לעבודה גם עם יורשיו ושאריו של העובד.
6 התישנות תביעות בגין שוויון הזדמנויות והטרדה מינית:
עובדים שסובלים בתקופת העסקתם מפגיעה מכוח חוק שוויון הזדמנויות בעבודה יכולים לתבוע את המעסיק כאשר ההתיישנות בתביעות אלה היא שלוש שנים. אותו דבר אמור גם לגבי התישנות של תביעות בגין הטרדה מינית במקום העבודה.
