בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את תביעתו של עובד רכבת ישראל, שנפל ממיטתו בעת משמרת, אל מול המוסד לביטוח לאומי, בדרישה להכרה בו כנפגע תאונת עבודה.
עובד רכבת ישראל כבן 50 נכנס לחדר המנוחה בתחנה, לקראת סוף המשמרת, ונרדם על אחת המיטות. לאחר שנפל מהמיטה לפתע ואיבד הכרתו, זעק העובד שכואבת לו כתף ימין. העובד הובהל לבית החולים לקבלת טיפול רפואי ונשלח למחלקה אורתופדית לאחר שאובחנה אצלו פריקת כתף. במהלך שהותו במיון, עבר העובד התקף אפילפטי.
בעקבות אירועי אותו יום איבד העובד את כשירותו לעבוד (הוא נאלץ לעבור ניתוח בכתף וסבל מקרעים בגידים).
העובד (המאובחן כחולה אפילפסיה) טוען כי לא סבל מהתקף בעת הנפילה מהמיטה ועל כן לא הייתה למחלה השפעה על התאונה. העובד אף טען כי אובדן כושר העבודה, בעקבות הפגיעה מאותו אירוע, והעובדה שהוא התרחש במקום העבודה ובשעת העבודה, כל אלו מצביעות על העובדה שמדובר בתאונת עבודה באופן מובהק. העובד פנה לביטוח לאומי כדי שזה יכיר במקרה דנן כתאונת עבודה אך ביטוח לאומי דחה את תביעתו. העובד עתר לבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע.
בית הדין האזורי לעבודה מינה שני מומחים מטעמו, האחד נירולוג והשני אורתופד, כדי שיעריכו האם הנזק שנגרם לתובע הוא כתוצאה מהנפילה או שמא זו הייתה רק החמרה של פריקות קודמות מהן סבל התובע. כמו כן, תפקידם של המומחים היה לאבחן האם העובד נפל בעקבות התקף אפילפטי או שהתקף האפילפסיה נבע מהנפילה (וזאת כדי לקבוע את השתלשלות האירועים).
הנירולוג מסר חוות דעת לפיה הסיבה הסבירה ביותר לנפילתו של העובד מהמיטה היא התקף אפילפטי. האורתופד קבע כי פריקת הכתף מצביעה על קרעים שונים ברקמות הרכות של הכתף אשר הינם בלתי ניתנים לריפוי והיא נובעת באופן מוחלט מאירועים שקדמו לתקרית הנפילה מהמיטה.
השופט יוסף יוספי דחה את התביעה תוך שהוא נשען על הספרות המקצועית בה נקבע המשקל שיש לייחס לחוות דעתו של מומחה מטעם בית הדין לעבודה "בתי הדין לעבודה מייחסים בד"כ משקל רב לחוות דעת המומחה מטעם בית הדין, זאת מטעם שהאובייקטיביות של המומחה מטעם ביה"ד גדולה יותר ומובטחת במידה מירבית… לדידו של בית הדין, המומחה הוא האורים והתומים המאיר את עיניו בשטח הרפואי."
אי לכך ובהתאם לזאת, נדחתה תביעתו של העובד להכיר בו כנפגע תאונת עבודה.
