עובד חזר מעבודתו אל ביתו, ובעת שעלה בגרם המדרגות האחרון המוביל לדירתו הוא נפל על המדרגות. בית הדין הארצי הכיר בכך כתאונת עבודה והביטוח הלאומי יצטרך לפצות את העובד.
בשלב הראשון (בערכאה הראשונה), בית הדין האיזורי לעבודה לא הכיר בנפילה זו כבתאונת עבודה. אבל העובד ערער לבית הדין הארצי, וזה האחרון קבע כי העובד נפל ברשות הרבים ולכן יש להכיר בתאונה כפגיעה בעבודה.
בכך קיבל בית הדין הארצי את הערעור של אותו עובד על דחיית תביעתו להכרה בתאונה זו כפגיעה בעבודה.
יצויין, כי האיש נפגע בעת שנפל במדרגות המובילות לדירתו, בחלק המדרגות המוביל לדירתו שלו בלבד. בית הדין האזורי קבע, כי היתה לו שליטה מלאה על תחזוקת גרם מדרגות זה ולכן אין להכיר בכך כתאונת עבודה.
אלא שבית הדין הארצי כאמור חשב אחרת וקבע, כי מאחר שהתאונה התרחשה לפני שהאיש נכנס לביתו, יש להכיר בה כתאונת עבודה.
אותו עובד גר בבניין דו קומתי. בקומה התחתונה גרה אחותו והוא גר בקומה העליונה. בית הדין האיזורי דחה את התביעה משום שלדברי השופט, התאונה התרחשה בתחום הצמוד לדירתו, בשטח שיש לו בו שליטה מלאה.
הביטוח הלאומי טען, כי מגרסת העובד בהודעתו לחוקר הביטוח הלאומי ומעדותו בבית הדין עולה באופן ברור, כי היתה לו שליטה בלעדית על גרם המדרגות שבו אירעה התאונה.
לטענת הביטוח הלאומי, רק בשלב הערעור נולדה גרסה חדשה אשר לפיה מדובר היה ברשות הרבים.
הביטוח הלאומי טען עוד, כי לא ניתן לבסס את טענת העובד בדבר פגיעה ברשות הרבים, כאשר מדובר בגרם מדרגות המוביל לפתח ביתו בלבד.
בית הדין הארצי לעבודה קיבל את הערעור של אותו עובד וקבע, כי כאשר מבוטח (בביטוח לאומי) נפגע בדרכו מהעבודה, לפני שחזר לביתו פנימה, יש להכיר בכך כבתאונה, וכי המבחן הוא האם הוא חצה את דלת הכניסה לבית.
בית הדין הארצי קבע עוד, כי במקרים יוצאי דופן רואים את החצר שבכניסה לבית או את גרם המדרגות כחלק מהבית, בכפוף לכך שלמבוטח יש שליטה מלאה על שטחים אלה.
וכאשר למבוטח יש שליטה מלאה על החצר והמדרגות כפי שיש לו בביתו פנימה, הנטייה היא שלא להכיר בפגיעה.
עם זאת ציין בית הדין הארצי כי במקרה הנוכחי, אין לראות את גרם המדרגות שבו נפל העובד כתחום הבית שלו, מכיוון שמדובר בשטח משותף לו ולאחותו (שגרה בקומה התחתונה) ואין לו שליטה בלעדית עליו.
כל זאת למרות שמדובר בגרם המדרגות האחרון המוביל לדירתו של העובד, ואף שבקומה העליונה מצויה דירתו בלבד.
