תארו לכם שעובד שלכם מפסיק יום אחד להגיע לעבודה. ולאו דווקא עובד זוטר. לפעמים מדובר בעובד שהוא בדרגת ביניים (ניהולית או מקצועית) או אף בדרגה בכירה יותר.
ביום הראשון אתם תוהים למה הוא לא הגיע, מנסים להשיג אותו בטלפון ובהודעות ולא מצליחים. זה נראה לכם מוזר אבל אתם מניחים שאולי יש לכך סיבה.
אתם חושבים שאולי דברים כאלה קורים ואולי לא כדאי לעשות מזה עניין, כי אחרי הכול מדובר בעובד שביצועיו טובים ואולי אפילו מצטיינים, והמשימות שהוא מבצע עבור החברה הן בעלות חשיבות רבה.
ביום השני, כאשר עדיין אין סימן חיים מהעובד, והוא לא עונה לטלפונים והודעות, אתם מתחילים לחשוש שקרה לו משהו.
ביום השלישי אתם מתחילים להתרגז בגלל חוסר האחריות וחושבים על כל הדרכים לטפל בנושא ברגע שהוא כן יגיע.
בימים הרביעי והחמישי אתם מתחילים להבין שאולי ההיעדרות התמוהה שלו תמשך יותר משחשבתם תחילה, ואתם ממנים מחליף שיעבוד על פרויקטים שהעובד הנעדר נמצא בעיצומם.
ככל שעוברים הימים מתברר לכם יותר ויותר שהעובד פשוט נטש בלי להותיר סימן או הודעה כלשהי.
פרויקטים נפגעים, לקוחות מתרגזים ואולי אפילו עוזבים, והנזק שנגרם לכם הוא הרבה מעל ומעבר למה שאולי הערכתם בימי ההיעדרות הראשונים.
ואז יום אחד אתם מקבלים 'סימן חיים' מהעובד האבוד. אבל לא משום שהוא מתכוון לחזור לעבודה.
'סימן החיים' מופיע בדמות מכתב מעורך דין שבו נמסר לכם שאתם נתבעים בשל – לא פחות מאשר – פיטורים ללא מתן פיצויים ושאר הזכויות הקוגנטיות המגיעות לעובד שפוטר.
נשמע דימיוני? ובכן, מעדויות של מעסיקים מסתבר שמצבים כאלה אכן מתרחשים, ויותר מפעם אחת.
כדי להבין מהן הזכויות שלכם כמעסיקים במקרים כאלה, שאלנו את עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה, מה קורה כאשר עובד מפסיק לבוא לעבודה ולא מודיע על כך דבר למעסיק.
והאם הפסקת העובד להגיע לעבודה בלי להודיע על כך מאום למעסיק, נחשבת למעשה להתפטרותו של העובד.
"מקרה זה עשוי להיחשב כהתפטרות על דרך נטישת העבודה", מדגיש עו"ד קובי חתן, מומחה לדיני עבודה.
"ככל שכך ייחשב, המעסיק יכול לקזז מכל סכום שמגיע לעובד, את ימי ההודעה המוקדמת שהעובד היה צריך להעניק לו, על פי חוק.
"עם זאת, יש לשים לב למשך זמן ההיעדרות. היעדרות של יום אחד שונה מהיעדרות של שבוע, לדוגמה.
"בכל מקרה, מומלץ למעסיקים לנסות לברר עם העובד את פשר היעדרותו, ואף לשלוח לו מכתב, בין אם בדואר רגיל או בדואר אלקטרוני, או אפילו בהודעת טקסט או בהודעת וואטסאפ.
"בהודעה יש לציין כי אם הוא ימשיך שלא להגיע לעבודה ייחשב הדבר כהתפטרות מצידו".
בוא נחדד את הדברים: האם על העובד חלה חובה להודיע למעסיק על התפטרותו?
"בוודאי. על פי חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, תשס"א-2001, חלה חובה על העובד להודיע על התפטרותו בכתב למעסיק, ולהעניק למעסיק הודעה מוקדמת טרם כניסת ההתפטרות לתוקף".
מה קורה במקרים בהם העובד עוזב בלי להודיע על התפטרותו, המעסיק שוכר מחליף, ולאחר כמה חודשים העובד תובע את המעסיק על פיטורים שלא כדין? כלומר, מהו הנוהג בבתי הדין לעבודה במקרים כאלה?
"אין נוהג מסוים בבתי הדין. מדובר בתביעה עובדתית שתתברר בבית הדין. במקרה המתואר, הואיל והעובד הוא שהגיש את התביעה, הוא יצטרך להוכיח שהוא פוטר מהעבודה.
"המעסיק מצידו יטען, מן הסתם, כי העובד נטש את העבודה. ככל שהמעסיק יוכל להציג ראיות לכך, כמו לדוגמה, ראיות לניסיונות ההתקשרות עם העובד שלא נענו לאחר נטישתו של העובד וכדומה, הדבר יסייע לו בהגנתו".
בוא נדבר על מקרה מעט אחר: נניח שבית הדין האיזורי לעבודה פסק את פסיקתו, ובמסגרתה הטיל על המעסיק לשלם לעובד פיצוי (מסיבות כלשהן).
אלא שהמעסיק חש שנעשה לו עוול והוא רוצה לערער על כך לבית הדין הארצי לעבודה.
האם בית הדין הארצי לעבודה נוטה להחמיר עם מעסיקים שמערערים על גובה הפיצוי שנדרשו לשלם לעובד?
"לא. בית הדין הארצי בוחן את הערעור לגופו ומקבל החלטה עניינית. בעניין זה חשוב לציין כי לאחרונה שונתה ההלכה שהיתה נהוגה עד כה.
"בעקבות השינוי נקבע, כי פיצוי בגין פיטורים שלא כדין לא יחושב עוד כמכפלת שכר (כלומר X משכורות), אלא בסכום קבוע ללא קשר לשכרו של העובד.
"זאת, בין היתר, מתוך ההבנה כי עובד המשתכר שכר נמוך לא נפגע פחות מפיטורים לא חוקיים מעובד המשתכר שכר גבוה".
