לא מעט מעסיקים מאמינים שניתן להחתים עובד חדש על חוזה העסקה שיש בו סעיפים שאינם חוקיים. ולעיתים קרובות, עובדים אכן חותמים על חוזה העסקה שיש בו סעיפים שאינם וקיים.
כאשר זה קורה, נראה כי שני הצדדים אינם מודעים לעובדה שכאשר הסעיפים הבלתי חוקיים יצוצו לפתע בגלל מקרה כהזה או אחר, העובד יוכל לתבוע את המעסיק, למרות שחתם.
והמעסיק, מצידו, לא יוכל להצדיק את מעשיו בכך שהעוד חתם וכביכול הסכים. בתי הדין לעבודה לא יקבלו זאת.
בפסק דין מסוים נפסק כי חוזה שמטרתו לגיטימית (כלומר העובד לא נשכר לעשות עבודה הנוגדת את החוק), ושהצדדים קבעו בו שכר עבודה נמוך מזה שהוסכם כי ישולם בפועל, אין בו כדי להשתיק את העובד בבואו לתבוע מהמעסיק את התנאים הסוציאליים הכרוכים בשכר האמיתי שהוסכם עליו.
גם אם החוזה נגוע באי-חוקיות, הרי שעדיין נותרת בעינה העובדה, שהשכר שהעובד תובע שישלמו לו על פיו את זכויותיו, הוא בבחינת שכר ראוי שהוכח, עבור עבודה שבוצעה.
בסעיף מסויים של החלק הכללי של חוק החוזים ניכרת מגמת הרתעה ומגמת צדק. מגמת ההרתעה מיועדת לחנך את הציבור לשמירה על החוק ולמניעת כריתתם של חוזים פסולים. מגמת הצדק מיועדת לאיזון האינטרסים של הצדדים לחוזה.
כאמור, יש להבחין בין חוזה העבודה המחייב ביצוע עבודה שהיא אינה חוקית (ובפועל מהווה עבירה על החוק), לבין חוזה עבודה, שהעבודה עצמה שמבוצעת במסגרתו היא עבודה חוקית, אבל תנאי ההעסקה אינם חוקיים.
לדוגמה, באחד מפסקי הדין שניתנו לאחרונה נקבע, כי אחד הסוגים של חוזה בלתי חוקי הוא חוזה שנעשה כדי לאפשר לאחד הצדדים או לשניהם לרמות את שלטונות המס.
עם זאת, בית הדין לעבודה מבחין בין פגם של אי חוקיות בהסכם עצמו, לבין ביצועו של ההסכם, כאשר הביצוע היה נגוע בכוונה להונות את שלטונות המס.
במצב השני (שבו הביצוע נועד להונות את שלטונות המס) מדובר בפגם בנושא שהינו נלווה לביצוע ההסכם, ודי בסנקציה הפלילית כתגובה להתנהגות בלתי חוקית כזאת. עם זאת, פגם כזה אינו יורד לשורש העסקה כולה עד כדי מניעת תביעה להשבת מחיר.
לדוגמה, נניח שעובד חדש חותם על חוזה עבודה בו מצויין שכר בסכום שהינו נמוך משכר המינימום – במטרה להמנע מתשלום מס הכנסה, בעוד שבפועל, המעסיק משלם לו שכר גבוה יותר – על פי הסכם ביניהם.
אלא שעבור הסכום הבלתי מדווח שניתן לעובד, המעסיק אינו מפקיד עבורו את כל ההפקדות לביטוח הפנסיוני, ולא מעניק לו את שאר זכויות המגן המגיעות לו עבור הסכום שאינו רשום בחוזה.
אותו עובד יוכל בשלב מסוים לתבוע את המעסיק, כדי לקבל את כל הזכויות המגיעות לו על פי הסכום האמיתי שמשולם לו, והוא אף יזכה. המעסיק יאלץ לפצות אותו על מניעת זכויות המגן. העובדה שהזכויות נמנעו ממנו משום שניסה להעלים הכנסות, ובכל פעל בניגוד לחוק, אינה נדונה בבית הדין לעבודה אלא על ידי רשויות החוק. בית הדין לעבודה אינו מתערב בכך (כלומר, גובה הפיצוי לעובד אינו מושפע מכך).