עובד חשף שחיתויות ופוטר
עובד משרד האוצר פוטר לאחר שחשף אי סדרים – תשלומים חריגים שהעביר המשרד לגורמים שונים. לאחר שפנה לבית הדין לעבודה, הורה זה להגדיל ב-100 אלף שקלים נוספים את סכום הפיצוי שיקבל.
יאיר בן שמעון החל לעבוד בתפקיד מפקח מס במשרד האוצר. בהמשך הועסק כסגן חשב בעיר במשרד התיירות (מטעם משרד האוצר), ובמהלך עבודתו קיבל מחמאות על תפקודו, שאף תועדו בכתב. כשנתיים לאחר שנכנס לתפקיד דיווח בן שמעון בישיבות פנימיות שנערכו במשרד האוצר כי הועברו תשלומים חריגים לגורמים שונים – בין היתר גם לקבלן ירידים בריטי בשם איגואנה, למשרד רואה חשבון אברהמזון ועוד. בישיבות דיווח כי העברות אלה נחשבים כליקויים, ואם הם לא יתוקנו הוא יפנה לגורמים חיצוניים. אכן לאחר זמן מה הוא פנה למשרד מבקר המדינה ודיווח לו על העניין.
יום לאחר מכן, התלונן חשב משרד התיירות בפני סגן החשב הכללי באוצר על כך שבן שמעון אינו עומד בציפיות העבודה, גורם נזק לתפקוד ורמת השירות של המחלקה, וכן כי בן שמעון ביטל תשלומים שאושרו על ידו. חשב משרד התיירות הודיע כי הוא מבטל את הרשאותיו של בן שמעון לבצע תשלומים ולהיכנס למערכות מסוימות של המשרד.
החשב הכללי באוצר רשם בפניו את התלונות ולאחר מכן קבע כי התלונות על העובד נמצאו לא מוצדקות, וכי הכפישו את שמו באופן אישי. יחד עם זאת המליץ כי לאור הדברים יש להעבירו לאגף מס הכנסה, ובינתיים הרשאותיו נשללו ממנו. במקביל הוגשה נגדו תובענה בבית הדין האזורי לעבודה כי פירסם טענות סרק על העברת כספים שלא כדין.
בעקבות הדברים פנה העובד לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, בבקשה להחזיר לו את סמכויותיו. לבסוף סוכם כי ישובץ במנהלת הגמלאות. בשלב מאוחר יותר פוטר עקב אי התאמה. אז פנה העובד שוב לבית הדין האזורי, ונקבע כי במשך זמן ממושך התנכלו לו מפני שהתריע על אי סדרים וחשף שחיתויות במשרד. מעסיקיו רדפו אותו, השמיצו והחרימו אותו בשל כך, ומתוך ניסיון להשתיקו. עוד נקבע בבית המשפט כי בנסיבות אלה פוטר העובד שלא בתום לב. נקבע כי המדינה תפצהו ב-150 אלף שקלים.
אלא שאז גם העובד וגם המדינה ערערו על ההחלטה: העובד טען כי סבל במשך שנים ארוכות מהתנכלויות נגדו, בהתעללות, בפגיעה בשמו הטוב ובפרנסתו. עוד טען כי זכויות הפנסיה שלו נפגעו, וכי לא יכל להתקדם למעמד של חשב. מנגד טען משרד האוצר כי צעדים אלה שננקטו נגד העובד נעשו בעקבות התנהגותו ותפקודו הרע בלבד, ואין להם כל קשר לחשיפת אי סדרים או שחיתויות.
בית הדין הארצי קיבל את טענות העובד, ודחו את טענות המדינה, ופסקו כי על המדינה לשלם לו סכום נוסף של 100 אלף שקלים, בנוסף ל150 אלף שנקבעו קודם לכן. שלושת השופטים ציינו את חוק הגנה על עובדים (חשיפת עבירות ופגיעה בטוהר המידות או במינהל התקין) התשנ"ז-1997. החוק אוסר על מעביד לפגוע במי שהתלונן בתום לב על אי סדרים במקום העבודה. לדברי השופטים ישנה חשיבות רבה במתן גיבוי חברתי ומשפטי לעובדים החושפים שחיתויות, ומקרים כאלה בהם עובדים סובלים מהתנכלויות בעקבות ניסיון להפסיק את אי הסדרים נשנים לא אחת.
