אף על פי שבישראל אין חוק פנסיה חובה, הרי שבעקבות צו הרחבה הקובע כי יש הסדר פנסיה חובה עבור כל העובדים והמעסיקים, החל משנת 2008 חייב כל ארגון לבטח את כל עובדיו בביטוח פנסיוני.
ביטוח הפנסיה מתבצע על ידי הפקדה לקרן הפנסיה על ידי העובד והמעסיק כאחד. בנוסף על כך, המעסיק חייב להפקיד לקרן הפנסיה סכומים לצורך פיצויי פיטורים.
על המעסיק מוטלת החובה לוודא שהכספים שירדו מתלוש המשכורת של העובד בסעיף הפקדות לפנסיה, והסכומים שהוא (המעסיק) עצמו הפקיד לקרן הפנסיה של העובד, אכן שוייכו לעובדים בצורה תקינה (על ידי הגוף המבטח).
אחריות זו דורשת מהמעסיק מעקב שוטף וצמוד אחר אופן קליטת הכספים ובדיקה מול הגופים המוסדיים בטיפול בשגויים.
התהליך מאלץ את המעסיק לבצע בקרה על שיוך נכון של התשלומים. בקרה נכונה ומוקפדת יכולה למנוע מהמעסיק תביעות מצד העובדים.
מעסיק שלא מעביר את כספי הביטוח הפנסיוני לקופת קרן הפנסיה, ביטוח המנהלים וקרן ההשתלמות חושף עצמו לתביעות לא רק מצד העובד אלא גם מצד הגוף המבטח.
מעסיק שלא מעביר את כספי ההפקדות לפנסיה וקרן השתלמות בתוך 30 יום ממועד תשלום השכר, חשוף גם לתביעה לפיצויי הלנת קצבה – שיכולה להיות מוגשת כנגד המעסיק על ידי הגוף המבטח בלבד.
בנוסף, עובד שנגרם לו נזק רשאי לתבוע את המעסיק על הפרת חובותיו על פי חוזה העבודה. העובד רשאי לבחור בין תביעה לחיוב המעסיק לשלם לקופת הגמל את הסכומים שהוא חייב לקופה, לבין תשלום פיצוי (לעובד עצמו) בשל הנזק שנגרם לו בעקבות אי ביצוע תשלומי המעסיק לקרן הפנסיה או ההשתלמות.
מה קורה לזכויות של העובד בקרן פנסיה, בקופת התגמולים, או ביטוח המנהלים, כאשר המעסיק אינו מעביר את כספי ההפקדות לגוף המבטח: זכויות העובדים בגופים אלה מובטחות גם אם המעסיק נמנע מלשלם את חובו לקופה.
כלומר העובד יהיה זכאי לקבל את זכויותיו מהקופה, לרבות קצבת אובדן כושר עבודה וקצבת זקנה, גם אם המעסיק לא העביר את התשלומים לקופת קרן הפנסיה.
במקרה כזה, קרן הפנסיה תהיה זכאית לתבוע מהמעסיק את תשלום הכספים ששילמה לעובד. עם זאת, יש שלושה תנאים שאם הם מתקיימים, לקרן הפנסיה אין חובה להעביר אל העובד את זכויותיו:
1 חלפה שנה מהיום בו המעסיק הפסיק להעביר את ההפקדות לקופת הגמל, ולעובד לא נוצרה זכאות במשך אותה שנה לתגמולים מקופת הגמל (תגמולי קצבת אבדן כושר עבודה או קצבת גמלאי).
2 ששה חודשים לאחר שהמעסיק הפסיק לשלם את ההפקדות, קופת הגמל שלחה מכתב לעובד ויידעה אותו על כך שהמעסיק הפסיק לשלם את ההפקדות.
3 בית הדין לעבודה קבע כי הפיגור בגביית החוב לא התרחש בגלל קרן הפנסיה או שיש סיבות אחרות המצדיקות לשחרר את הקרן מהתחייבויותיה כלפי בעובד, כמו למשל אם המעסיק פשט את הרגל.
חשוב להדגיש, כי גם אם המעסיק נקלע לקשיים כלכליים, אסור לו לעכב את העברת הכספים אל הביטוח הפנסיוני, אל קופת הגמל או אל קרן ההשתלמות.
בנוסף יש לציין, כי ההפקדות לקרן פנסיה (קופת גמל) הן זכות קוגנטית של העובד. לכן, העובד לא יכול על פי החוק להסכים לדחייה בהעברת ההפקדות, וגם אם הוא הסכים לכך, הסכמה זו אינה רלוונטית ולמעסיק אסור לעכב.
זאת ועוד, מעסיק שמפסיק להעביר תשלומים עבור עובד מסוים חייב לדווח על הפסקת התשלום ועל הסיבה לכך באמצעות דו"ח המקוון.
ולבסוף, מעסיק אשר העביר לביטוח הפנסיוני או לקרן ההשתלמות סכומים גבוהים מאלה שהיה צריך להעביר, יכול להגיש לגוף המבטח (את הביטוח הפנסיוני) או לחברה המנהלת את קרן ההשתלמות, בקשה להחזרת הסכום שהופקד ביתר.
הבקשה צריכה להיות מועברת על ידי הדיווח המקוון של המעסיק, בנפרד מהדיווחים השוטפים ובצירוף תצהיר.
