עובדת בשמירת היריון – מה אתם יודעים?

עובדת בשמירת היריון – מה אתם יודעים?

עובדת שחייבת להישאר בבית בשל שמירת היריון זכאית לתשלום מטעם הביטוח הלאומי. כל מה שעובדות ומנהלי משאבי אנוש צריכים לדעת

שיתוף
שמירת היריון
שמירת היריון

 העובדת שבישרה לך לא מזמן שהיא בהיריון, מתקשרת אליך, מנהל משאבי האנוש או המנהל הישיר, נסערת ולחוצה. הרגע יצאה מרופא הנשים שלה שבישר לה שהעובר שברחמה בסכנה, ושעליה להיות במנוחה בבית ותחת מעקב צמוד. קוראים לזה שמירת היריון, וכשהרוחות מעט נרגעות אתם ממהרים להיערך לקראת חסרונה של העובדת וחשוב לא פחות – במקביל ליידע את העובדת על זכויותיה לתשלום מטעם הביטוח הלאומי.

הגמלה משולמת על ידי הביטוח הלאומי לעובדת שנאלצת להיעדר מעבודתה בזמן ההיריון בעקבות סיכון שנובע מההיריון במטרה לפצותה על אובדן שכרה בזמן היותה בשמירת היריון. גם עובדת שסוג עבודתה או סביבת עבודתה עלולים לסכם את היריונה זכאית להיעדר מהעבודה במסגרת שמירת היריון ולקבל את הגמלה.

כדי לקבל את הגמלה על העובדת לעמוד במספר תנאים, ולמלא טופס של הביטוח הלאומי ולהגישו לסניף הקרוב למקום המגורים של העובדת בצירוף אישור רפואי כעבור 30 ימים מיום הפסקת עבודתה של האשה בעקבות שמירת ההיריון. האישור הרפואי צריך להיות חתום על ידי רופא נשים מומחה לנשים ולידה. רופא מטעם הביטוח הלאומי רשאי לדרוש פרטים והבהרות בנוגע לאישור.

על פי המוסד לביטוח לאומי, אלה תנאי הזכאות שיש לעמוד בהם על מנת לקבל את התשלום:

  1. על העובדת להיות תושבת ישראל.
  2. היא עובדת שכירה או עצמאית, ששולמו בעדה דמי ביטוח בעד 6 חודשים לפחות מתוך 14 החודשים שקדמו ליום קובע לשמירת היריון – היום שהפסיקה את עבודתה עקב שמירת ההיריון.
  3. יש בידה אישור מרופא מומחה לנשים ולידה על שמירת ההיריון. בכל מקרה לא תשולם גמלה לתקופה העולה על שבועיים לפני היום שנערכה לתובעת הבדיקה הרפואית הראשונה שבה נקבע שהיא זקוקה לשמירת היריון.
  4. תקופת השמירה הראשונה לא תפחת מ-30 ימים רצופים. אם קיימת הפסקה בשמירת ההיריון, כל תקופה נוספת של שמירת היריון לא תפחת מ-14 ימים לפחות.
  5. לא משולם לה תשלום בעד תקופת שמירת ההיריון מגוף אחר. בעקבות שינוי בחוק ביטוח אמהות מיום 6.9.07 אין העובדת חייבת לנצל ימי מחלה שעומדים לזכותה. עובדת הזכאית לתשלום גמלה לשמירת היריון מהביטוח הלאומי, אך מעדיפה בכל זאת לנצל את ימי המחלה ולקבל את תמורתם מהמעסיק שלה, תישלל זכאותה לגמלה מהביטוח הלאומי בעד הימים ששילם לה המעסיק. 
  6. למי שיוצאת לחו"ל – אישה בשמירת היריון אינה זכאית לגמלה מרגע יציאתה לחו"ל ואילך.

עובדת שהיתה בשמירת היריון במשך 14 ימים לפחות, ושאושר לה תשלום גמלה למשך 30 ימים לפחות – תהיה זכאית לתשלום גמלה נוספת במידה ותהיה זקוקה לתקופה נוספת של שמירת היריון.

שיעור הקצבה ליום יהיה בסכום הנמוך מבין שני הסכומים הבאים: הראשון הוא הסכום הבסיסי לחישוב קצבאות (לחודש) מחולק ב-30 =  282.50 ש"ח (החל ב- 01.01.2012) ליום; השני הוא שכרה של האישה (החייב בדמי ביטוח) ברבע השנה שקדם להפסקת העבודה עקב שמירת ההיריון, מחולק ב–90.
על הסכומים האלה משולמת תוספת יוקר ומנוכים דמי ביטוח לאומי, דמי ביטוח בריאות ומס הכנסה. שכר העבודה בשלושת החודשים האחרונים שלפני הפסקת העבודה – מחולק ב-90.

לסיכום, תמיד כדאי ליזום ולהסב את תשומת לבה של העובדת הנזקקת לשמירת היריון על זכויותה. זה יגרום לה להעריך אתכם ואת הארגון ויחזק את נאמנותה. 

לטופס התביעה לתשלום גמלה לשמירת היריון של המוסד לביטוח לאומי, יש להיכנס לקישור:  טופס תביעה לתשלום – שמירת היריון.

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה