עובדי קבלן? בצה"ל מעדיפים חיילים על ספקים אזרחיים

על רקע המאבק המתוקשר של ההסתדרות לשיפור תנאיהם של עובדי הקבלן בישראל וקליטתם כעובדים מן המניין בגופים המעסיקים אותם, דווקא בצה"ל מסתמנת בשנים האחרונות מגמה הפוכה של היפטרות משירותי מיקור חוץ מסיבות של חוסר יעילות וכדאיות כלכלית.

צה"ל, מובן מאליו, הוא הגוף המורכב והגדול ביותר בשירות הציבורי בישראל. מאז 2007, כחלק מהליכי התייעלות הדוקים שהחלו בעקבות מסקנות ועדת ברודט לאחר מלחמת לבנון השנייה, הוצאו ל"אאוטסורסינג" תחומי פעילות מהותיים בצבא: תחזוקה, הסעדה, ניקיון ותחבורה.

אלא שבתקופה האחרונה החלו בצה"ל לשים לב, כי ספקי השירותים מתחילים את ה"רומן" עם הצבא במחירי רצפה, בין היתר בשל התחרות הצפופה על החוזה השמן והיוקרתי שמציע הצבא. כעבור שנים ספורות, כשהספק הופך לסדיר עבור חיילי הסדיר והמתחרים נעלמים, גילו מפקדים בצבא כי תעריפי השירותים מאמירים משנה לשנה בשל היעדר תחרות.

חשוב מכך, לרשות הצבא עומד משאב כוח-אדם אדיר, זול ובלתי נדלה כמעט, שלא חלים עליו חוקי העבודה של מדינת ישראל ויחסיו עם האחראים קבועים בפקודות מטכ"ל ובמשמעת ברזל ללא חרב השביתות של עופר עיני. שילוב של המשאב האנושי היקר והספקים האזרחיים המתייקרים, הובילו לבחינות מחודשות באופן תדיר של קשת תחומי העיסוק הצבאיים.

וכך, בהדרגה, שבים יותר ויותר תחומי פעילות ממיקור חוץ למעמד של "אינהאוס" בתוך הצבא. ראש מחלקת תקציבים וכלכלה בחיל הים, אל"מ דורון לוין, אמר השבוע לאתר YNET  שחשף את הנושא: "התפישה שלי היא שאין דבר שספק פרטי יכול לעשות טוב יותר וזול יותר מהצבא עצמו".

לוין עצמו הוא דוגמה מובהקת לתהליך שעובר צה"ל בהקשר זה. בשנים האחרונות הוביל תכנית התייעלות, במסגרתה חסך חיל הים 36.4 מיליון שקלים ב-2011. אחת הדרכים: צביעת כלי השיט של החיל באמצעות חיילים במקום דרך ספק אזרחי. ""בהתחלה המחירים היו אטרקטיביים. אבל לאט לאט השוק התייצב על שני ספקים והם העלו מחירים כך שהיום אני יכול לומר שאנחנו חוסכים 4 מיליון שקל בשנה רק מזה שאנחנו מבצעים בעצמנו ולא עושים מיקור חוץ", אמר לוין.

"בעולם הדינמי של היום, צריך מעקב צמוד על הכדאיות של פרויקטים ואסור להיות מקובע", ציין בשיחה עם YNET אל"מ ששון חדד, ראש מערך התקציבים במפקדת זרוע היבשה. "אנחנו בודקים את הכדאיות כל הזמן, לפעמים מגלים שכדאי להוציא פעילויות למיקור-חוץ ולפעמים מגלים שלהיפך – כדאי יותר לבצע בתוך הצבא".

דחפורים במיקור פנים

בין הפעילויות שהועברו לאחריות היחידות הצבאיות, היו משימות תחזוקת רכבי שטח של הצבא ופרויקטים טכנולוגיים.

לדברי חדד, בתחום תחזוקת הרכב סבל צה"ל במשך שנים מהיעדר תחרות בשוק. "בגלל שהצבא הוא צרכן כמעט יחיד של הרכבים הללו, הספקים הרגישו שאנחנו לקוח שבוי והעלו לנו את המחירים בצורה דרקונית".

בין היתר, העביר לאחרונה הצבא את כל התחזוקה השוטפת של הרכבים המשמשים לביטחון שוטף לטיפול של יחידות צבאיות, לאחר שבמשך שנים עסקה חברה חיצונית בתיקונם ותחזוקתם של הרכבים המסיירים בגבולות המדינה.

מסתבר שאף את פעילות דחפורי ההריסה המפלצתיים והמפורסמים (D9) הוציא הצבא בעבר למיקור חוץ. ההחלטה עלתה ביוקר, בלשון המעטה – 35 מיליון שקלים בשנה. מאז העברת עבודות המיגון לביצוע בתוך הצבא, עולה השימוש בדחפורים 19 מיליון שקל בשנה בלבד.

פרויקט אחר וחשוב לא פחות שחסך לצה"ל כסף בעקבות מעבר למיקור פנים, הוא של מערכת "הציד" המאפשרת למפקדי כוחות בשטח לעקוב אחר תמונת הקרב ואחרי מיקום כוחותיהם מתוך מסך דיגיטלי קטן הצמוד אליהם.