המיקוד השבועי של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציג את ממצאי המחקר הבוחן את התרומה של התעסוקה בחברות הרב לאומיות לפריון העבודה.
המיקוד מציג את התוצאות של מחקר הנערך באגף הכלכלן הראשי בנושא "תרומת חברות רב לאומיות לפריון העבודה בישראל" . המחקר נערך על מדגם ייחודי של נתונים מנהליים שכללו חיבור בין היסטוריית העסקה של עובדים ומאפייני הפירמות בהן הועסקו, בקרב 450 החברות המובילות בישראל, בין השנים 2010-2005.
שני ערוצי ההשפעה שנבחנו במחקר הם: הגדלת ההון האנושי של המועסקים, אשר צוברים ניסיון עבודה בחברה מובילה ברמה העולמית, ולומדים על טכנולוגיית הייצור, נהלי העבודה, ואופן הניהול; ו- יצירת משרות עם פריון עבודה גבוה.
מהתוצאות עולה כי ניסיון העבודה של עובדים בחברות רב לאומיות מגדיל את פריון העבודה, כך שעובד שצבר ניסיון עבודה של לפחות שנתיים בחברה רב לאומית משתכר בממוצע שכר גבוה יותר, בשיעור של כ-4 אחוזים (בין אם עבודתו הנוכחית היא בחברה מקומיות או חברה רב לאומית). כמו כן, העובדים בחברה רב לאומית מרוויחים בממוצע שכר גבוה בשיעור של כ-10 אחוזים (בהשוואה לעובדים בחברה מקומית בעלי מאפיינים דומים). בקרב החברות הרב לאומיות המובילות, התרומה הנאמדת לפריון מוכפלת. החברות הרב לאומיות מעסיקות כ-190 אלף עובדים. על פי ממצאי המחקר, תרומת החברות הרב לאומיות לפריון העבודה, מגדילה את התוצר המקומי הגולמי בכ-0.9 אחוז תוצר (בהינתן הנחות שיפורטו בהמשך). יש לציין כי ישנן השפעות נוספות לחברות רב לאומיות שאינן נבחנות במסגרת העבודה. כך למשל, קיימות השפעות חיוביות דרך הקשרים העסקיים בין החברות הרב לאומיות לבין הספקיות המקומיות, שלא נאמדו במסגרת העבודה.
מהתוצאות עולה כי ניסיון העבודה של עובדים בחברות רב לאומיות מגדיל את פריון העבודה, כך שעובד שצבר ניסיון עבודה בחברה רב לאומית משתכר בממוצע שכר גבוה יותר, בשיעור של כ-4 אחוזים גם אם עבר לחברה מקומית.
בנוסף, העובדים בחברה רב לאומית מרוויחים בממוצע שכר גבוה בשיעור של כ-10 אחוזים, בהשוואה לעובדים בחברה מקומית בעלי מאפיינים דומים.
על פי ממצאי המחקר, תרומת החברות הרב לאומיות לפריון העבודה מגדילה את התוצר המקומי הגולמי בכ-0.9 אחוז תוצר. בחברות הרב לאומיות המובילות, התרומה הנאמדת לפריון מוכפלת. בנוסף ישנן השפעות נוספות לחברות רב לאומיות שאינן נבחנות במסגרת העבודה.
יציבות בשוק העבודה
בחודש יוני נרשמה יציבות בשוק העבודה, אשר באה לידי ביטוי ביציבות בשיעור התעסוקה שנותר ברמה של 61.1 אחוזים, ובשיעור האבטלה אשר נותר ברמה היסטורית נמוכה של 4.8 אחוזים.
הנתונים החיוביים בשוק העבודה באו לידי ביטוי גם בהמשך מגמת הירידה בשיעור האבטלה בקרב גילאי העבודה העיקריים (64-25).
עוד על פי הנתונים, בשנת 2015 נרשמה ירידה במספר העובדים מחו"ל השוהים בישראל, עם היתר וללא היתר. בתוך כך, בשנת 2015 נכנסו לישראל בהיתר כ- 40 אלף עובדים מחו"ל, רובם מאסיה.
על רקע אי הוודאות בכלכלה העולמית, הותירה הוועדה המוניטארית של בנק ישראל את הריבית במשק, בהתאם לציפיות, ברמתה הנוכחית – 0.1 אחוז. חברי הוועדה המשיכו לציין כי להערכתם "המדיניות המוניטרית תיוותר מרחיבה למשך זמן רב".
בחודש מאי נרשמה ירידה בהיקף יצוא השירותים, בהשוואה לחודש קודם, לרמתו הנמוכה ביותר לשנת 2016. הירידה הושפעה בעיקר מנסיגה ביצוא השירותים העסקיים.
היקף הפדיון של רשתות השיווק רשם ירידה בחודש ביוני, לאחר שבחודש מאי רשם המדד את רמתו הגבוהה ביותר.
נתוני המדד המשולב לשנת 2016 (ינואר-יוני) מצביעים על האטה בקצב הצמיחה. בתוך כך, מתחילת 2016 נרשם קצב הצמיחה החודשי הממוצע הנמוך ביותר מאז שנת 2002.
חברות רב לאומיות – המצב בישראל
לפי נתוני הלמ"ס, חברות רב לאומיות העסיקו בשנת 2011 כ-190 אלף עובדים, שהיוו כ-5.8% מהמועסקים במשק. שיעור המועסקים בחברות רב לאומיות בישראל אינו גבוה בהשוואה למדינות המפותחות. כך, לפי נתוני ארגון ה-OECD, שמשתמש בהגדרה שונה לחברות רב לאומיות, שיעור המועסקים בישראל בחברות רב לאומיות עמד ב-2011 על כ-8 אחוזים בלבד, בהשוואה ל-19 אחוזים בממוצע במדינות ההשוואה.
