שיתוף

ערב חג ראש השנה נחשב בחוק ליום עבודה מקוצר שמשמעו עבודה של בין חמש לשבע שעות ביום, תלוי בהסכמים הקיבוציים, בהסכמים עם העובדים, או בהתאם לנוהג המקובל במקום העבודה. במקומות עבודה בהם אין נוהג מקובל או הסכם, המעסיק ונציגות העובדים יכולים להגיע להסכמות על אחת משתי האפשרויות:

1. העבודה בפועל היא במשך שבע שעות אבל התשלום הוא עבור שמונה שעות (תשלום עבור שעה נוספת).
2. העבודה בפועל היא משך שמונה שעות אבל העובדים מקבלים תשלום עבור תשע שעות (תשלום עבור שעה נוספת).

חשוב לדעת, כי מקובל שיום העבודה בערב החג יסתיים לכל פחות שלוש שעות לפני כניסת החג.

לגבי עובדים בענף הניקיון: עובדים שהמעסיק שלהם הינו חבר באיגוד הכול ארצי של מפעלי הניקיון בישראל (ורק עובדים אלה) יעבדו בערב ראש השנה שש שעות ויקבלו תשלום עבור שמונה שעות. העבודה חייבת להסתיים לפחות שלוש שעות לפני כניסת החג. שאר עובדי הניקיון יעבדו בערב החג על פי הכללים הנהוגים עבור כל שאר העובדים במשק.

עבודה במהלך החג

חשוב: עבודה בערב החג, בשעות שלאחר כניסת החג, נחשבת לעבודה במהלך החג ולכן יש לשלם עבורה את תעריף התשלום שמגיע במהלך החג (150% שכר).

מה קורה אם עובד נמצא בחופשה בערב החג? יום החופשה נחשב לו ליום חופשה שלם (למרות שזה ערב חג).

עובד שיוצא לחופשה במהלך ערב החג, זכאי לשכר רגיל עבור אותו יום (כלומר, הוא מקבל שכר עבור יום עבודה מלא, כאילו לא יצא לחופש). אבל כאמור, ינוכה לו יום חופשה מסך ימי החופשה העומדים לרשותו.

חופשה שלא מרצון

במקומות בהם המעסיק קבע, כי לא יעבדו כלל במקום העבודה, לכל העובדים ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו, והם יקבלו שכר רגיל עבור יום עבודה מלא.

עם זאת, בארגונים רבים הסוגרים את שעריהם בערב החג, נהוג ומקובל לנכות לעובדים רק חצי יום ממכסת ימי החופשה השנתית בגין החופשה ה"מאולצת" בערב החג, אבל משלמים להם שכר מלא עבור אותו יום.

כמה משלמים עבור עבודה במהלך החג

עובדים יהודים שעובדים במהלך החג, צריכים לקבל שכר השווה ל-150% לפחות משכרם הרגיל (כלומר עליהם לקבל תוספת של לפחות 50% עבור ימי החג בהם עבדו).

אותו דבר אמור לגבי עובד שעובד במהלך חג שחל ביום המנוחה השבועית. הוא זכאי לתשלום של 150% משכרו עבור שעות העבודה במהלך החג (כלומר, הוא אינו זכאי לתוספת שכר כפולה).

במקרים בהם יש הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה אישי, הקובעים גמול שונה מהגמול המחויב על פי חוק, יחויב המעסיק בשיעור הגמול הגבוה מביניהם.

חופשה ארוכה מרוכזת שכוללת את ימי החג

המעסיק רשאי לקבוע כי במהלך ערב החג ייסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה שנתית. המעסיק אף רשאי להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של כמה ימים, בהם גם ערב החג. אלא שכאן מוטלות עליו שתי מגבלות:

1. הודעה שבועיים מראש: אם מספר ימי החופשה (ובתוכם היום הפנוי ויום המנוחה השבועית) הוא שבעה ימים או יותר, על המעסיק להודיע לעובדים, לפחות שבועיים מראש על ההוצאה לחופשה ומהו תאריך תחילתה של החופשה המרוכזת.
2. לא ניתן לאלץ את העובד להשתמש בימי חופשה עתידיים: יש לוודא כי לכל עובד יש מספיק ימי חופשה שעומדים לזכותו לניצול. החוק לא מאפשר להוציא עובדים לחופשה שנתית, ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי החופשה העתידיים שלהם.

זאת ועוד, ימי החג לא נמנים כחלק מימי החופשה השנתית. החוק קובע, כי במקרים בהם ימי החג חלים במהלך החופשה, החופשה "נפסקת" למשך אותם הימים, כלומר, ימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.

לדוגמה: השנה חל ערב ראש השנה ביום שני, ואילו החג חל בימים שלישי ורביעי. המעסיק יכול לקבוע כי ביום שני (ערב החג) לא יעבדו כלל, ולכל העובדים ינוכה יום חופשה אחד מיתרת החופשה השנתית שצברו.

אולם, אם המעסיק יחליט להוציא את כל העובדים לחופשה שתימשך במהלך כל אותו שבוע, הרי שעליו להודיע על כך לעובדים לפחות שבועיים מראש. במקרה כזה, המעסיק לא יוכל להפחית את ימי החג (שלישי ורביעי) מסך ימי החופשה השנתית וגם לא את שבת (ושישי אם לא נהוג לעבוד ביום זה במקום העבודה).

בארגונים בהם יש עובדים שלא עומדים לרשותם מספיק ימי חופשה לניצול, יוכל המעסיק לנקוט באחת מבין שלוש אפשרויות:

1. לא להוציא לחופשה את העובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה שנתית צבורה.
2. להוציא את העובדים האמורים אבל לא לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
3. להוציא עובדים אלה לחופשה ללא תשלום, אבל רק בתנאי שהם יסכימו לכך.

חישוב שכר עובד חודשי/ יומי/ שעתי בחגים

עובד חודשי, המקבל את משכורתו על בסיס תקופה של חודש או יותר, זכאי לקבל עבור ימי החג תשלום משכורת חודשית מלאה, גם אם היה בחופשה במהלך החגים.

עובד שעתי או יומי, זכאי לתשלום שכר רגיל בגין ימים שבהם היה בחופשת חג, אם כי רק אם כבר עבד במקום העבודה במשך שלושה חודשים, ובתנאי שלא נעדר מהעבודה בערב החג וביום שלאחר החג (אלא אם כן ההיעדרות היא בהסכמת המעסיק), עוד על אופן חישוב השכר לעובדים בחגים בקישור זה.

עם זאת, עובד שכלל לא שובץ למשמרת בערב החג או ביום שלאחר החג, יהיה זכאי לתשלום שכר עבור היעדרותו בחג עצמו, שכן היעדרותו נבעה משיבוץ המעסיק למשמרות, ולכן זו נחשבת להיעדרות בהסכמת המעסיק.

עובד המועסק רק בחלק מימי השבוע, ויום העסקתו נופל על ראש השנה, ולכן נעדר מהעבודה, זכאי לתשלום שכר עבור יום זה.

לאחר שהבנו כיצד יש לחשב את שכר העובדים בחגים ואיך מחשבים את ימי החופש במידה והארגון יוצא לחופשה מרוכזת, יש לשים לב כי מה אומר החוק ולמי חייבים לתת מתנה לחג.

* פורסם במקור ב-13 בספטמבר 2013

כנס משאבי אנוש במגזר הציבורי

כנס פיתוח ארגוני

כנס AI למשאבי אנוש

כנס דיני עבודה

אין תגובות

השאר תגובה