עד 2017 מועסקים יצטרכו להביא למשרד את כלי העבודה שלהם

עד 2017 מועסקים יצטרכו להביא למשרד את כלי העבודה שלהם

בעולם מתפשטת אסטרטגיה שבה העובדים נדרשים לרכוש אפליקציות ומכשירים ניידים לשימוש בעבודה על חשבונם האישי. המעסיקים חוסכים כסף, אבל עלולים לשלם מחיר של אבטחת מידע

שיתוף
עובדים יגיעו עם כלי העבודה מהבית

עובדים יגיעו עם כלי העבודה מהבית

 חברת Gartner, העוסקת במחקר וייעוץ לעסקים בתחום טכנולוגיית המידע, ביצעה סקר בקרב סמנכ"לי מידע מרחבי העולם בעסקים. בסקר נמצא ש-38 אחוזים מהם צופים שב-2016 הארגונים שלהם יפסיקו לספק מוצרי תוכנה וחומרה שונים לעובדים. תוכניות שנקראות BYOD ומשמעותן "הבא את החומרה/תוכנה שלך (bring your own device)" כבר פועלות בעולם.

"אסטרטגיות BYOD הן השינוי הרדיקלי ביותר מזה עשורים בכלכלה ובתרבות של מחשוב בעסקים," אמר דיוויד וויליס, סמנכ"ל ואנליסט בכיר בחברת גארטנר שביצעה את הסקר. "יתרונות ה- BYODכוללים יצירת הזדמנויות עבודה ניידות, הגברת שביעות הרצון של העובד והפחתה בהוצאות או הימנעות מהן." הכוונה היא כמובן להוצאות של החברה, לא של העובד.

על פי הגדרתה של חברת גארטנר, אסטרטגיית BYOD היא חלופה המאפשרת למועסקים, שותפים עסקיים ומשתמשים אחרים להשתמש במוצרים שנבחרו ונקנו על ידם באופן אישי כדי להפעיל יישומים ולהשיג גישה למידע. BYOD מתייחס בעיקר לאפליקציות ניידות, לסמארטפונים ולטאבלטים, אבל האסטרטגיה עשויה לכלול גם מחשבים אישיים ועשויה לכלול או לא לכלול סבסוד של המוצרים הללו.

חברה שמיישמת תוכנית BYOD נהנית בעצם מיותר משתמשים באפליקציות סלולריות במקום העבודה ומגדילה את ניצול המכשירים הניידים אל מעבר לשימושים המסורתיים של שיחות וקבלת דוא"ל. אפליקציות כמו רשימת מטלות (punch lists), שעון נוכחות ואפליקציות משאבי אנוש לשימוש עצמי למיניהן יהיו חלק מתופעת ה-BYO, כך צופים בגארטנר.

העובד עובד ומשלם על זה

עם זאת, וויליס אומר שמנהלים עדיין לא מבינים לעומק את ה- BYODואת יתרונותיו העסקיים. בינתיים האסטרטגיה מתפשטת לממשלות ולחברות בכל הגדלים, אך בעיקר לארגונים בינוניים וגדולים המעסיקים 2,500 עד 5,000 עובדים. חברות בארצות הברית נוטות פי שניים יותר מאשר חברות אירופאיות לאמץ תוכניות BYOD. עובדים בהודו, סין וברזיל נוטים יותר מעובדים במדינות אחרות בעולם להשתמש בעבודה במוצרים שרכשו בעצמם, בעיקר בטלפון נייד.

בגארטנר אומרים שחלק חשוב בתוכנית BYOD הוא ניהול הסבסוד, שלו השפעה כלכלית עצומה. היום בקושי מחצית מתוכניות ה- BYODבעולם מספקות החזר חלקי, והחזר מלא על כל ההוצאות יהיה נדיר. בגארטנר מאמינים שהאפקט הכפול של שוק המונים יחד עם הירידה היציבה בתעריפי הספקים הסלולריים יגרום למעסיקים להפחית בהדרגה את הסבסוד בזמן שמספר העובדים שמשתמשים באמצעים ניידים יתרחב. מספר העובדים שאינם מקבלים סבסוד יגדל. לדעתו של וויליס החברה צריכה לעזור למועסק לשלם את הוצאות השימוש (באפליקציה סלולרית לדוגמה), אך לא למממן את עלות המוצר עצמו, כי העובד עשוי תמיד לעזוב את הארגון.

צד אחר של BYOD הוא העלאת הסיכונים ושינוי התחזיות שעמם מתמודדים הממונים על מערכות המידע בארגונים. אבטחת מידע היא הבעיה הגדולה ב- BYODשמגדיל את החשש מדליפת נתונים באמצעות מכשירים ניידים. חלק מהמוצרים מאפשרים שיתוף מידע בענן ויכול להיווצר מידע שנתונים יוכפלו בקלות וינועו בין האפליקציות הסלולאריות לבין הענן. ייתכן שהכסף שהחברות יחסכו על ידי השתת התשלום על מוצרים על העובדים יושקע בשיפור אבטחת המידע.

גישה מעניינת ומרעננת? בואו לשמוע עוד חידושים, רעיונות ופתרונות משאבי אנוש בכנס HR-Tech! לחצו כאן לפרטים נוספים ולהרשמה

סדנת עולם העבודה החדש

אין תגובות

השאר תגובה