כשסגן הנשיא של חברת Fortune 500 הרצה בכנס מנהיגות. הוא הגיש את התוכן באופן מלוטש עם מבחר מרשים של "סיפורי מלחמה" ארגוניים תוך הומור כובש, וכל הקהל היה דרוך ומוקסם.
אך ברגע שהוא סיים לדבר, הוא שילב את זרועותיו על חזהו ואמר לקהל "אני פתוח לשאלות. בבקשה, שאלו אותי משהו". פתאום היה שינוי באנרגיה בחדר. הקהל, שהיה כל כך קשוב רק לפני כמה דקות כעת היה מנותק ולא היה מסוגל לחשוב על משהו לשאול.
כשחוקרי שפת גוף שוחחו עם הקהל באירוע, אף אחד מהנוכחים לא זכר שסגן הנשיא שילב את זרועותיו כשהוא פנה לקהל בבקשה לשאלות, אך כולם זכרו שהם נאבקו עם עצמם להעלות שאלה.
אז מה קרה בעצם? איך לתנועת זרוע פשוטה שאף אחד מהמשתתפים לא היה מודע לה, היתה השפעה כה חזקה? ומה זה אומר לך כמנהל?!.
איך שפת גוף משפיעה על מנהלים?
קשרים עסקיים מתחילים ומסתיימים בתקשורת. אתם כמנהלים וודאי כבר יודעים את זה. בהכנות לפגישה חשובה – עם הצוות שלכם, ההנהלה או הלקוחות – אתם מתרכזים במה לומר, לזכור נקודות בסיסיות, ולחזור על המצגת שהכנתם כדי להיראות אמינים ומשכנעים.
אבל האם ידעתם שהאנשים שאליהם אתם מדברים מבצעים הערכה סובייקטיבית של האמינות, הביטחון ועוצמת הדברים שאתם מעבירים בדיבור, באופן חלקי בלבד? החלק הנוסף מתייחס לשפת הגוף שלכם.
השימוש שלכם במרחב האישי, במחוות פיזיות, ביציבה, בביטויי פנים ובקשר עין, יכולים לשפר, לתמוך, להחליש או אפילו לחבל במסר שלכם.
סגן הנשיא שפנה לקהל הוועידה בניו-יורק ביצע שגיאת שפת גוף בסיסית, כאשר מחוותו לא תאמה את דבריו. מחוות של שפת גוף נקלטות הרבה יותר מהר ע"י חברי הצוות שלכם, שקשובים וקולטים כל תנועה שלכם, מאשר אנשים זרים.
כאשר הסימנים הלא מילוליים שלכם מתנגשים עם אמירות מילוליות (לדוגמה, ניתוק קשר עין והתנדנדות קדימה ואחורה, כאשר מדברים על העתיד המוצק של החברה) או שילוב זרועותיך כאשר אתה מזמין את הקהל לשאול שאלות, אתם למעשה שולחים מסרים מעורבים.
העניין המפתיע הוא, שאם אנשים נאלצים לבחור בין מה שאמרת ובין מה ששפת הגוף שלך שדרה, הם יבחרו במה שהם ראו.
סגן הנשיא וודאי לא שילב את זרועותיו במכוון. הוא לא חשב שהמחווה הזו תשפיע כל כך על הקהל שלו.
בתקשורת לא מילולית, זה לא איך שהדובר מרגיש שנכון יותר לעמוד או להביט, אלא איך הצופה מרגיש עם המחווה, ושילוב זרועות כמעט תמיד מתקבל כסימן להתנגדות. לכן, הסימנים הלא מילוליים שלך לא תמיד מעבירים את מה שהתכוונת להעביר.
אם אתה עובר ליד חבר צוות במסדרון ולא יוצר קשר עין, הוא עשוי לקפוץ למסקנה שאתה כועס עליו.
ייתכן ואתה עומד ברישול כיוון שאתה עייף, אבל הצוות שלך יקרא את זה כסימן של חוסר עניין. אם אתה מזעיף פנים בפגישת צוות כיוון שכואב לך הראש, המשתתפים ככל הנראה יחשבו שאתה לא אוהב את מה ששמעת כרגע – והם ישמרו את דעותיהם לעצמם.
למעשה, כאשר אתם מציגים כל תצוגה לא מילולית של כעס, עצבנות או רוגז, אנשים נוטים לבלום את הרעיונות שלהם, להגביל את הדעות שלהם, ולחפש דרכים לקצר את האינטראקציה שלהם איתכם.
ומאחר והמוח האנושי שם יותר תשומת לב למסרים שליליים מאשר לחיוביים, המחוות שאנשים מחפשים ומגיבים להן בצורה הטובה ביותר, הן מחוות שמעידות כי אתם במצב רוח רע או שלא ניתן לגשת אליכם.
הגדרת שפת גוף
שפת הגוף מבטאת את ניהול הזמן, החלל, המראה, היציבה, המחווה, המגע, הביטוי, קשר העין, והאינטונציה.
תקשורת לא מילולית היא חלק מרכזי ביעילות שלך כמנהל. מנקודת המבט של שפת גוף, מנהלים אפקטיביים שולחים שתי קבוצות של מסרים, שניהם חשובים מאוד, אבל הם חשובים יותר בנסיבות מסוימות.
לדוגמה, אנשים חזקים יושבים, עומדים, הולכים ומציגים מחוות בדרכים המדגישות ביטחון, יכולת ומעמד. אלו הם סוגים של מנהיגים שמועצת המנהלים תרצה לפנות אליהם בהחלטות קשות.
אולם המנהיגים היעילים ביותר שולחים גם אותות לא מילוליים של חום ואמפתיה – במיוחד כאשר הם מטפחים סביבות משותפות ומנהלים שינוי. הסימנים הלא-מילוליים המביאים לידי ביטוי את ההכללה, הקבלה, והידידות כוללים תנועות ידיים פתוחות שנשענות מעט קדימה, וקשר עין כאשר הם מדברים, הנהון בראש כאשר מישהו מדבר, והטיה קלה של הראש כדי לעודד אותו לדבר יותר.
בפגישות עם חברי הצוות, המנהיגים צריכים לזהות מה קורה – ולהגיב במהירות גם ע"י שפת גוף מתאימה.
כישורי שפת גוף טובה יכולים לסייע למנהלים להשפיע ולהניע את חברי הצוות שלהם, לשפר את הפרודוקטיביות, ליצור קשר עם קהלים, להציג רעיונות עם יותר סמכות והשפעה, ובאופן אותנטי להקרין את המותג האישי של הכריזמה. זוהי קבוצה חזקה של מיומנויות שחשוב לפתח אצל כל מנהיג.
