כילדים לימדו אותנו שצריך לעבוד קשה וכל אחד מאתנו שמע סיסמאות כגון 'עבודה קשה עוד לא הרגה אף אחד'. שמענו גם ש'מה שלא הורג מחשל'. מחקרים שבדקו את ההשפעות של עבודה מאומצת, גילו את הקשר הישיר בין מתח ועומסים בעבודה לבין שחיקה במצב הבריאותי (שחיקה שפוגעת בסופו של דבר בתפוקת העובדים). והנה מתפרסם לו מחקר חדש, שמוכיח ולא בפעם הראשונה, שאין קשר בין עבודה מאומצת לבין עבודה אפקטיבית, נהפוך הוא, המגמה היא הפוכה. ככל שעובדים יותר – כך יורדת התפוקה.
ביוון, שנפגעה מהמיתון אולי יותר מכל מדינה אחרת, עובדים שבוע עבודה ארוך יותר מכל מדינה באיחוד האירופי, אך התפוקה היא מהנמוכות. המודעות לעבודה מואמצת כמתכון להרס עצמי ולפגיעה בעבודה עצמה מוכרת היטב, היפנים אף כינו אותה בשם KAROSHI, שמשמעותה – מוות כתוצאה מעבודת יתר.
על פי סקר חדש שתוצאותיו פורסמו ב-HR Magazine, שנועד למדוד את ההלימה בין מספר שעות העבודה לכמות ואיכות התפוקה, בפריסה גיאוגרפית, מתברר כי יוון היא המדינה בה עובדים הכי הרבה שעות (העובדים במשרה מלאה עובדים בממוצע 43.7 שעות שבועיות). אולם כאשר נמדדה התפוקה של העובדים פר שעת עבודה, המדינה בה נרשמה התפוקה הגבוהה ביותר היא לוקסמבורג (המדינה בה שעות העבודה השבועיות הן מהקצרות ביותר באיחוד האירופי).
על פי המדד הנהוג באיחוד האירופי לבדיקת תפוקת עבודה לשעה, לוקסמבורג הגיע לשיא של 189 נקודות בעוד שיוון הגיע ל-76.3 בלבד. משמע, העובדים בלוקסמבורג פרודוקטיביים יותר מהעובדים ביוון בכ-60%.
דוגמא נוספת מהמחקר, המצביע על המגמה הכללית היא אנגליה: באנגליה, שם שבוע העבודה הממוצע כולל 42.7 שעות, שזה 2.3% פחות מהעובדים ביוון, הם אפקטיביים יותר, על פי מדד התפוקה בכ-29% (עם 107 נקודות באנגליה לעומת 76.3 ביוון).
