חג הפסח מעבר לפינה, כאשר השנה יחול החג עצמו בשבת. אחת השאלות שעולות פעמים רבות היא האם עובד יכול לסרב לעבוד בחג.
בעקרון, על פי דיני העבודה, עובד זכאי לסרב לעבוד בחג בגלל איסור שחל על פי מצוות דתו. אבל החל משנת 2019 לעובדים יש זכות לסרב לעבוד בחג מכל סיבה שהיא, ולא רק בשל איסור הנובע מהדת. עם זאת, הזכאות אינה חלה על עבודות ומקומות עבודה מסוימים.
ומה בנוגע לעבודה בחול המועד: חוקי העבודה לא מתייחסים לשעות העבודה בימי חול המועד. לכן, על פי החוק, יש לראות בימי חול המועד, ימי עבודה רגילים בכל הקשור לשעות העבודה המותרות בהן.
במקומות עבודה שיש בהם הסכם קיבוצי, שנקבע בו יום עבודה מקוצר בימי חול המועד, חייבים לנהוג בהתאם להסכם.
אבל לא רק במקומות שיש בהם הסכמים קיבוציים עובדים יום עבודה מקוצר. יש מקומות עבודה רבים שמקובל בהם לעבוד בימי חול המועד פחות שעות מיום עבודה רגיל. כאשר יש נוהג כזה, המעסיק מחוייב להמשיך לפעול על פיו.
חופשה כפויה במהלך חול המועד: מעסיק יכול לקבוע שבמהלך ערב החג יסגר מקום העבודה, והעובדים ישהו בחופשה. כמו כן המעסיק יכול להחליט על חופשה מרוכזת לתקופה של כמה ימים, בהם ערבי החג וימי חול המועד.
אלא שזה כפוף לשתי מגבלות: ראשית, אם מספר ימי החופשה הוא שבעה ימים לפחות (כולל ימי המנוחה השבועית), על המעסיק להודיע לעובדים לפחות שבועיים מראש על היציאה לחופשה ועל תאריך תחילתה.
שנית, על המעסיק לוודא שלכל עובד יש מספיק ימי חופשה צבורים שעומדים לזכותו לניצול, מכיוון שלא ניתן להוציא עובדים לחופשה ביוזמת המעסיק, על חשבון ימי חופשה עתידיים.
ימי חג לא נספרים במניין ימי החופשה השנתית. בהתאם לחוק, אם ימי החג חלים במהלך החופשה, יראו את החופשה כנפסקת באותם הימים, וימי החג לא ינוכו ממכסת ימי החופשה השנתית של העובד.
מעסיק שמעוניין להוציא לחופשה עובדים שאין לזכותם מספיק ימי חופשה לניצול יכול לעשות את אחד מהדברים הבאים:
- לא להוציא את אותם עובדים לחופשה.
- להוציאם לחופשה בתשלום בלי לנכות ימים אלה מימי החופשה שיצברו בעתיד.
- להוציאם לחופשה ללא תשלום (חל"ת), אבל רק בתנאי שהעובדים מעוניינים לצאת לחופשה באותו מועד והם מסכימים לכך.
נציין, כי עובדים שמעוניינים לצאת לחופשה במועד מסוים, ואין להם מספיק ימי חופשה צבורים, רשאים (בתנאי שהמעסיק מסכים לכך), לצאת לחופשה ארוכה מזו שצברו, על חשבון ימי חופשה שיצברו בעתיד או כחופשה ללא תשלום.
חופשה בחג המימונה: חג המימונה, שחל למחרת החג השני, נחשב ליום בחירה. המשמעות היא, כי עובד רשאי לבחור את המועד הזה כיום חופשה על חשבון ימי החופשה השנתית, ולמעסיק אסור לסרב לחופשה במועד זה.
כדי לממש את זכותו לקחת יום חופש בחג המימונה, על העובד לבקש זאת מהמעסיק לפחות 30 יום מראש ולהודיע לו על כוונתו לצאת לחופשה בחג המימונה. על המעסיק לאשר את בקשתו, בתנאי שהעובד לא ניצל יותר מיום בחירה אחד מאז תחילת השנה (מינואר).
ובכל זאת, עובד שכבר ניצל יותר מיום בחירה אחד מתחילת השנה יכול לבקש מהמעסיק לצאת לחופשה בחג המימונה.
בניגוד ליום חופשה לבחירה, המעסיק אינו חייב להיעתר לבקשתו של העובד לצאת לחופשה, אבל הוא מחוייב לשקול אותה.
ואם הוא מסרב, עליו לנמק את סירובו בטעמים הגיוניים וסבירים. בכל מקרה, יום חופשה בחג המימונה דינו כיום חופשה מלא.
נציין, כי השנה חג המימונה חל בשבת כך שנושא יום הבחירה אינו רלוונטי עבור עובדים שאינם מחוייבים לעבוד בשבת.
בני דתות אחרות בחג הפסח: לעובד שאינו יהודי יש זכות מלאה להיעדר מעבודתו בימי החג של דתו, הקבועים בחוק.
אם עובד לא יהודי בחר כימי חג את חגי דתו, ומקום העבודה שלו סגור בחגים יהודיים, ימי החג היהודי יחשבו לו כימי חופשה והוא יקבל עבורם דמי חופשה שנתית.
אם הוא יעבוד במהלך ימי החג, הוא יקבל שכר רגיל ולא יהיה זכאי לגמול עבור העסקה במנוחה השבועית או בחג.
