עבודה
מדינות רבות ניצבות בפני אתגרים כלכליים מהשלכות המשבר הפיננסי העולמי של 2008, ואף יותר מכך כתוצאה ממשבר האירו הנוכחי. הכלכלות המתקדמות עשויות להתמודד עם שפל מתמשך. באירופה שיעור האבטלה עודנו גבוה, והוא אפילו גדל בכמה מדינות. הניסיון מלמד שרמות אבטלה גבוהות נוטות להיות יציבות. דור שלם של אנשים צעירים עלול לעולם לא למצוא אחיזה בשוק העבודה. צעדים למניעת מצב זה נדרשים בדחיפות. אבטלה היא הגורם החשוב ביותר להדרה חברתית ולעוני.
ה-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי) עשה הרבה עבודה רבת ערך בתחום הרווחה ובתחום ביזור ההכנסות והצמיחה. אנו מברכים על כך ומקווים שהמחקר שמבוצע כעת ומוגדר "גישות חדשות לאתגרים כלכליים" יקרב אותנו אף יותר להבנת הקשרים הללו. כמו כן אנו מצפים מאוד לניתוח ולתוצאות סקר ה-OECD הבינלאומי של מיומנויות עבודה של מבוגרים (PIAAC), שיפורסם מאוחר יותר השנה. מחקר זה, הסקר הבינלאומי המקיף ביותר של כישורי מבוגרים שבוצע אי פעם, יעניק לנו תובנות חיוניות חדשות על האופן שבו מערכות החינוך ושוקי העבודה שלנו פועלים יחדיו.
עבודה היא המשאב החשוב ביותר שיש לנו. רמת תעסוקה גבוהה נמצאת בעדיפות עליונה במדיניות של רוב המדינות. כמה קבוצות שלהן קשרים חלשים לשוק העבודה, כמו צעירים ומהגרים, חשופות יותר לתנודות בשוק העבודה מאשר קבוצות אחרות. צעירים הוכו קשה במיוחד על ידי המשבר באירופה. זמן קצר לפני המשבר הפיננסי העולמי, אבטלת נוער באזור האירו עמדה על 15 אחוזים. כעת השיעורים עברו את 21 האחוזים, ויש סימנים מעטים לכך שהמגמה מתהפכת. בכמה מדינות אירופיות רק כמחצית מהצעירים שרוצים לעבוד מצליחים להשיג משרה.
מחקרים מראים שתקופות ארוכות של אבטלה בבגרות המוקדמת עלולות לפגום בביצועי העבודה בשלבים מאוחרים יותר בחיים. חוסר פעילות בשל אבטלה שוחק את הכישורים ומחליש את הקשרים שבין הפרט לבין שוק העבודה, ובסופו של דבר בינו לבין החברה באופן כללי. לפיכך, אנו חייבים לשאוף לרמת תעסוקה גבוהה בקרב הנוער לפני שהבעיה תהפוך למצב קבוע.
חברות אנושיות תמיד נזקקו לכישורים, לרעיונות ולאנרגיה של האנשים הצעירים על מנת להוסיף חיים לכוח העבודה ולהצעיד את הכלכלה קדימה. אבטלת נוער אינה רק בזבוז של משאבי אנוש וכישרון – היא גם מכשול להתחדשות.
מערכות חינוך טובות יותר וכוללניות יותר נחוצות על מנת להיענות לאתגרים הללו. סקר ה-OECD הבינלאומית להערכת תלמידים (PISA) האיר את חשיבותם של כישורים בסיסיים. נורווגיה וכמה מדינות אחרות עשו מאמצים להעצים את מערכות החינוך הבסיסי והמשני הנמוך כדי להבטיח טוב יותר שאנשים צעירים ירכשו את הכישורים הבסיסיים שלהם הם זקוקים כדי להיכנס בביטחון אל עולם ההשכלה הגבוהה והעבודה. בטווח הארוך, אלה הם האמצעים היעילים ביותר להפחתת מספר התלמידים שנושרים מבתי הספר. באותו הזמן, חשוב לשאול האם יותר השכלה מיתרגמת באופן אוטומטי לכלכלה ולתוצאות חברתיות טובות יותר.
אבטלה מצד אחד, מחסור בידיים עובדות מצד שני
במדינות ובמגזרים רבים אנו רואים מעסיקים שאינם יכולים למצוא את האנשים שלהם הם זקוקים, על אף שאנו עדים לשיא באבטלה או לחוסר תעסוקה בקרב צעירים. פיתוח חינוך מקצועי והכשרה טובים יותר חשוב במטרה לפתור את הבעיה הזאת. תוכניות הכשרה מתוכננות היטב, רצוי כאלה המשולבות בחונכות שמחברת באופן יעיל למידה במקום העבודה ולמידה בכיתה, עשויות לספק לאנשים צעירים בדיוק את הכישורים שלהם זקוקים מעסיקים ובאותו הזמן להקל עליהם את המעבר לחיי העבודה ולעודד אותם להישאר בבית הספר. פיתוחם של שוקי עבודה מתפקדים היטב וגמישים גם הוא גורם הכרחי.
בקו אחד עם המלצות ה-OECD, חוזקו מדיניויות שוקי העבודה במדינות רבות והורחבו תוכניות העבודה לטווח הקצר. מדיניויות שוקי עבודה מכוונת-מטרה עשויות לעזור למנוע מקבוצות בעלות קשרים חלשים לשוק העבודה להפוך לסבילות ומיואשות ולאבד את כישוריהן.
הגדלת השתתפותן של נשים בכוח העבודה היא נושא חשוב נוסף שעל ה-OECD להתמקד בו. התחולל גידול עצום בהצטרפותן של נשים לעבודה בשכר ברוב מדינות ה-OECD ב-50 השנים האחרונות, אך עדיין ישנם הבדלים ניכרים במדינות מסוימות. השתתפות בשוק העבודה היא המפתח לעצמאות כלכלית של נשים במדינות רבות. לא רק שנשים יכולות להתפתח ולהשתמש בכישוריהן המקצועיים, תעסוקת נשים היא גם גורם הכרחי בהישגיה הכלכליים של מדינה. הדבר יוכח כחשוב במיוחד בשנים הבאות, כאשר האוכלוסייה המזדקנת תהווה נטל גדל והולך על כספי הציבור.
בארצות רבות מתרחב הקונצנזוס על כך שפעילות כלכלית צריכה להתמקד לא רק בגידול בהכנסה, אלא גם בביזור ההכנסות. במדינות הנורדיות יש שוקי עבודה גמישים למדי שהוכיחו את עצמם בהקצאה-מחדש יעילה של כוח אדם מתעשיות מידלדלות שתפוקתן נמוכה לתעשיות צומחות שתפוקתן גבוהה. תוכנית רווחה כוללת המשולבת במדיניויות אקטיביות של שוק העבודה היא גורם מאפשר חשוב בהקשר הזה.
תוכנות רווחה במדינות הנורדיות מבטיחות גישה שווה לתשלומי הביטוח הלאומי ולשירותים חשובים כמו חינוך ורפואה, ולכן גם מקדמות שוויון הזדמנויות. רשתות הביטחון החברתיות האלה גורמות לשוק העבודה להיות גמיש יותר ולכלכה להיות פגיעה פחות בפני טלטלות. גם הדבר הזה מקדם שינויים מבניים בכלכלה ומעודד את הנכונות לקחת סיכונים כלכליים.
במדינות עם הגבלות פיסקאליות, ייתכן שתידרש קונסולידציה. אבל צעדים כאלה חייבים להיות הוגנים ומתוכננים בזהירות כדי להגן על הפגיעים ביותר. זה חשוב, לא רק כדי להבטיח הסכמה רחבה על המיזוגים הנדרשים, אלא גם למען עמידותה ויציבותה של הצמיחה העתידית.
כמה מהמדינות הנורדיות עברו משבר עמוק באמצע שנות ה-90'. משבר בנקאי משולב בצורך לבצע קיצוצים נרחבים בתקציבים ממשלתיים הוביל לעלייה חדה באבטלה ולביקוש מופחת בקרב משקי בית וחברות. אחת מהסיבות להצלחתו של המאמץ ליצירת האיזון-מחדש שקרה בסופו של דבר, הייתה שיתוף הפעולה הקרוב בין הממשלות לבין שותפים חברתיים, שטיפח הבנה משותפת של הצורך ברפורמות. גורם חשוב נוסף היה העובדה שהחלוקה בנטל נתפסה כהוגנת והגיונית. כך התחזק אמונו של הציבור ביכולתן של הממשלות להתמודד עם משבר ולהביא את הכלכלה בחזרה אל נתיבי צמיחה עמידים יותר.
