מנהלים במשק מתמודדים על לחצים אדירים, חוסר ודאות והנטל של קבלת החלטות גורליות בלחץ של זמן. הם סובלים ממתחים אך, ככל שהם בכירים יותר בסולם, והם לחוצים יותר, כך הם מתוגמלים יותר. אולם, מתח ותגמול לא הולכים תמיד ביחד בשוק העבודה.
יש סיבה לכך שטינה פיי אמרה פעם על עבודתה בכתיבה, עריכה ומשחק ב-30 Rock שהיא פחות מלחיצה מלנהל סניף של Chili's [רשת מזון אמריקאית] בשישי בלילה. יש עבודות, שמעבר לכל מאמץ של מחלקת משאבי אנוש, תמיד יהיו כאלה שמעודדות לחץ. בענף המזון, כל מה שאתם צריכים לעשות חייב היה לקרות כבר לפני חמש דקות.
ג'ן האבלי לוקוואלדט מ-PayScale מסבירה שזהו גיהינום של מולטיטסקינג, ואתם צריכים להתמודד עם הציבור. לעתים קרובות הציבור רעב. תמיד נראה שהציבור יצא לאכול כי אסור לו להתעלל בבני המשפחה שלו בבית. בקיצור, עבודה בענף שירותי המזון היא מלחיצה.
אפילו הגדרות התפקיד הכי פחות מלחיצות בדוח המסעדות האחרון של PayScale לא היו ממש חופשיות מלחץ. במקרה הטוב, 50% מהעובדים בענף ההסעדה דיווחו על לחץ נמוך. תפקידים אלה היו מארחים ומנהלי משמרות.
כמה תפקידים היו בעלי סבירות נמוכה במיוחד להגדיר את עיסוקם ככזה שבו "לחץ נמוך", ביניהם:
1. טבחים בפיצרייה. מתח נמוך: 22%. שביעות רצון גבוהה בעבודה: 52%. תשלום טיפוסי: 9.30 דולר לשעה. מספר חציוני של שעות עבודה בשבוע: 34.1.
2. עובדי שירותי מזון. מתח נמוך: 24%. שביעות רצון גבוהה בעבודה: 47%. תשלום טיפוסי: 9.60 דולר לשעה. מספר חציוני של שעות עבודה בשבוע: 32.4.
3. סו שפים. מתח נמוך: 24%. שביעות רצון גבוהה בעבודה: 66%. תשלום טיפוסי: 14.10 דולר לשעה. מספר חציוני של שעות עבודה בשבוע: 40.
4. מנהלי אירועים. מתח נמוך: 25%. שביעות רצון גבוהה בעבודה: 71%. תשלום טיפוסי: 20.90 דולר לשעה. מספר חציוני של שעות עבודה בשבוע: 39.5.
5. שפים ראשיים. מתח נמוך: 25%. שביעות רצון גבוהה בעבודה: 62%. תשלום טיפוסי: 13.50 דולר לשעה. מספר חציוני של שעות עבודה בשבוע: 39.8.
מה אנחנו כמנהלי משאבי אנוש יכולים ללמוד מהסקר? ראשית, פחות אחריות משמעותה פחות לחץ, גם עם תוספת הנטל של אינטראקציה עם הציבור. השף אולי אינו צריך להסביר ללקוח מדוע ארוחתו הוגשה קרה, אבל בסופו של דבר מי שנותן את הדין זה הוא ולא צוות המלצרים. מצד שני, לחץ גבוה אינו מבטיח בהכרח משכורת סבירה. רק תפקיד אחד ברשימה – מנהלי אירועים – עברו את ה-20 דולר לשעה. השורה התחתונה היא שעבודה בענף המזון קשה ומלאת לחץ ואינה מציעה ביטחון תעסוקתי. אז אולי כדאי (וצריך) לחשוב על דרכים לסייע לעובדים הלחוצים להירגע, ליהנות קצת מהעבודה או לסייע להם למצות את שעות הפנאי באמצעות מגוון הטבות (כגון הנחה לשיעורי יוגה או כרטיס להצגה או לסטנד-אפ וכיו"ב). מאידך גיסא, אולי כדאי לזכור את זה בפעם הבאה שמחשבים את סכום הטיפ לצוות ההסעדה?