כ-47% מהישראלים סבורים שאימהות צעירות צריכות לעבוד במשרה חלקית, כ-37% חושבים שעליהן לעבוד במשרה מלאה, ורק כ-9% תומכים בהישארותן בבית – כך עולה מסקר שנערך על ידי 'הארץ'.
בקרב משתתפי הסקר, יותר גברים סבורים שאימהות צעירות צריכות לעבוד במשרה מלאה: כ-45% מהגברים לעומת 35% מהנשים סבורים כך בקרב האוכלוסייה היהודית, ואילו כ-25% מהגברים לעומת כ-20% מהנשים סבורים כך במגזר הערבי. זאת, בעוד 51% מהנשים לעומת 39% מהגברים מהאוכלוסייה היהודית סבורים שקיימת עדיפות למשרה חלקית, ואילו במגזר הערבי 61% מהנשים לעומת 50% מהגברים.
עוד עולה מהסקר כי כ-56% מהצעירים בני 15 עד 24 באוכלוסייה היהודית תמכו יותר במשרה חלקית לאימהות צעירות, וככל שגיל הנשאלים עלה – כך עלתה התמיכה במשרה מלאה.
סקר 'הארץ' שנערך ב-2013 מראה כי כ-60% מהגברים סברו שיש לבצע חלוקת נטל בתפקידי ההורות באופן שוויוני, ורק 9% אמרו שהאם היא זו שצריכה לטפל בילדים יותר. עם זאת, בפועל לאחר הלידה רק 16% מהגברים משתתפי הסקר צמצמו את היקף המשרה, לעומת 52% מבנות זוגן. בסקר שנערך ב–2012 בשוודיה, מדינה בה משרה מלאה דורשת פחות שעות עבודה מהנהוג בישראל, כ-39% מהנשאלים סברו שעדיף ששני ההורים יעבדו במשרה חלקית.
על פי דוח המחקר והמידע של הכנסת, אחוז לא מבוטל מהנשים נעדרות ממקום עבודתן בעת הריונן, וככל שנשים נעדרו במשך זמן ממושך יותר – הן דיווחו שקידומן במקום העבודה נפגע.
רבות מהעובדים מנצלות את זכותן החוקית להארכת חופשת הלידה ויוצאות לחופשה ללא תשלום, שכן החל מ-2010 אישה שעבדה לפני צאתה לחופשת לידה במשך שנה לפחות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה – רשאית להאריך את חופשת הלידה שלה ב-12 שבועות שייחשבו לחל"ת. במקרה בו עבדה פחות משנה לפני צאתה לחופשת הלידה – היא זכאית לחל"ת למשך רבע מתקופת העסקתה עד צאתה לחופשת הלידה. במקרים אחרים, העובדות מאריכות את משך ההיעדרות על חשבון ימי החופשה השנתית שצברו.
יצוין כי תקופת חופשת הלידה אסורה בפיטורים בכל מקרה, ואילו תקופת החל"ת מותרת בפיטורים בהיתר הממונה על חוק עבודת נשים, וגם זאת – רק במקרה בו הפיטורים אינם נוגעים ללידה או להיעדרותה של העובדת.
שינוי בהיצע כוח העבודה הנשי
השתתפותן של נשים בשוק העבודה מושפעת מנוכחותם של ילדים צעירים במשפחה וממרווח השנים ביניהם. עלות הטיפול עבור ילד אחד במשפחה מהווה לפחות שליש משכרה הממוצע של האם. בדוח מרכז המחקר והמידע צוין כי אין לכחש שקיימת אפליית נשים בשוק העבודה הנובעת בעיקרה מתפקידיהן הביולוגיים וההוריים של נשים ומנורמות חברתיות שהשתרשו. מסיבות אלה ראה המחוקק צורך להעניק לנשים הגנות מיוחדות כדי להבטיח שוויון הזדמנויות כגון זכויות להיעדרות מעבודה, איסור פגיעה בהיקף משרה או הגבלת פיטורים של עובדת בהריון. בכל מדינות אירופה וארה"ב, כמו גם בישראל, מזוהים בשנים האחרונות שינויים בהיצע כוח העבודה של נשים – ישנה עליה בהשכלתן, שינויים בתהליך בניית המשפחה, שינויים דרמטיים בפריון ובאחזקת משק הבית.
בדוח הוצגה עמדתה של עו"ד מיה צחור, לפיה האיסור לפטר אישה במשך חודשיים לאחר שובה מחופשת הלידה רק מרע את מצבה בשוק העבודה, שכן מאחר ששיבתה לעבודה כרוכה בהפסקת הנקה ובמציאת סידור לילד – פעמים רבות היא מעדיפה להתפטר באופן מיידי אם יש לה יסוד סביר להניח שבכוונת המעסיק לפטר אותה חודשיים לאחר שובה.
בנוגע לאיסור העסקת נשים בחופשות לידה, הוצע בדוח, יש לשקול מתן אוטונומיה לנשים בחיי העבודה שלהן בזמן חופשות לידה לאלו המעוניינות בכך, על מנת לפתור את התופעה של "התנדבות" נשים במשרות בכירות במשך תקופת חופשת הלידה שלהן, תוך ויתור על זכויותיהן הכספיות והסוציאליות.
