סקר של מכון גאלופ, שפורסם בפברואר השנה, מראה שמנהיגים עסקיים מדרגים כישורים וידע של מועמדים במקום גבוה יותר מאשר האם הם רכשו השכלה גבוהה ואפילו יותר מתחום ההתמחות שבו השיגו תואר. רק 9% מהמנהלים שהשתתפו בסקר אמרו שהמקום שבו המועמדים רכשו את השכלתם היה "חשוב מאוד", בעוד 37% אמרו שנתון זה היה "חשוב במידת מה", 40% אמרו שזה "לא מאוד חשוב." 14% ממנהיגי העסקים לא התעניינו כלל בבתי הספר שבהם למדו המועמדים.
תחום לימוד עיקרי (College major) קיבל את אותו מספר הקולות מהמנהלים: 28% ממשתתפי הסקר אמרו שהוא "חשוב מאוד", 42% אמרו שהוא "חשוב במידת מה", 22% אמרו עליו "לא מאוד חשוב", ו-8% אמרו שהוא "אינו חשוב כלל".
בניגוד לכל אלה, 84% מהמנהלים בסקר גאלופ דירגו את הידע של המועמד בתחום העסק כ"חשוב מאוד", 79% בחרו בדירוג זהה עבור כישורים ישימים בתחום של העסק. אף לא אחד מהנסקרים אמר שידע בתחום "אינו חשוב כלל", ורק 2% ציינו שכישורים ישימים אינם ממש חשובים.
השכלה חשובה, אך היא לא הכל
"עבור מנהיגים עסקיים, תחום הלימוד העיקרי ומוסד ההשכלה, אינם חשובים כמו הכישורים," אמר ברנדון באסטיד, המנהל הראשי של Gallup Education בראיון לאתר Quartz. "הם חושבים שאם אתם הולכים לפרינסטון ומתמחים בהנדסה ויש לכם את הכישורים שעבורם אני מגייס, זה מצוין, אבל אם התמחיתם בהנדסה בפרינסטון ואינכם יכולים לבצע את העבודה, אז מה זה משנה?"
אל תבינו לא נכון – המשמעות של הדברים האלה אינה שאין שום חשיבות למקום שבו נרכשה ההשכלה של המועמד ולסוג ההשכלה. אחרי הכל, אחוז לא זניח של המנהלים אמר בסקר של גאלופ שגם מקום ההשכלה וגם תחום ההתמחות הם "חשובים במידת מה," אם לא הדבר החשוב ביותר.
אז מה התוצאות האלה כן אומרות? משמעותן היא שמעבר לבחירת בית הספר הנכון (או ההצלחה להתקבל אליו כסטודנטים) ותחום ההשכלה הנכון התואמים לתקציב, לתחומי העניין וליעדי הקריירה, על סטודנטים גם לנסות ולצבור כמה שיותר ניסיון בתחומם – לפני שהם מקבלים את התואר. במובן מסוים יש כאן בשורה משמחת של הסתכלות על האדם ולא רק על התארים שצמודים לו. מצד שני, נתוני הסקר הזה מזכירים עד כמה בעייתית תופעת מעגל הקסמים שנוצר מכך שכל המנהלים רוצים מועמדים עם ניסיון, כך שלמועמדים צעירים אין הזדמנות לרכוש את הניסיון הזה.
מבחינתם של סטודנטים הדבר החכם ביותר שהם יכולים לעשות הוא לעבוד בתקופת הלימודים, ואם אפשר אז לא במשרות סטודנטיאליות קלאסיות – מלצרות, שליחויות, שמרטפות או מוקדי שירות – אלא בתחומם, גם אם קשה יותר להשיג משרה בתשלום סביר. השאיפה היא שהמאמץ ישתלם, גם כלכלית, בהמשך.
