סטרס בעבודה
כולם יודעים שסטרס מזיק, אבל כמה מאתנו הקדישו מחשבה לחשש שהוא גם מדבק? בעונת השפעת אנחנו נוקטים באמצעי זהירות בסיסיים על מנת לא להידבק בנגיפים המחלה – שוטפים ידיים, שומרים מרחק מאנשים חולים ויש כאלה שאפילו מקבלים חיסון. בנוגע לסטרס, רוב מקומות העבודה עדיין לא הפנימו את הצורך להתגונן מפני הידבקות בו. מינדה זטלין מ-Inc. מציעה כמה דרכים שיעזרו לכם לא לחטוף את המחלה.
צרו מקום שבו אפשר לחשוב בלי הפרעות. משרדים שמתוכננים בצורת חלל פתוח הם מקומות שקשה להתרכז בהם. הרעש, המוזיקה, הקישוטים הקטנים שכל עובד מוסיף לפינה שלו חודרים למוח ועם עודף גירויים כזה קשה לחשוב. אם תהיתם פעם למה הרעיונות הטובים ביותר מגיעים אליכם כשאתם במקלחת, אז זאת התשובה, רק בהפוך. במשרדי חלל פתוח כדאי ליצור אזורי שקט שיאפשרו חשיבה וריכוז כשיש צורך בכך.
העניקו לאנשים את מלוא תשומת הלב שלכם. אם מישהו מדבר איתכם ובאותו זמן אתם מנהלים שיחה צדדית או בודקים את הדוא"ל, אז אתם שולחים לאדם מסר שהוא אינו חשוב. מכיוון שכולנו מחוברים למכשירים רבים כל כך, אנו שולחים את המסר הזה כל הזמן. זוהי דרך להדבקת הסביבה בסטרס. עזבו את הטלפונים והמסכים לרגע ונהלו שיחה ממוקדת עם האדם שלפניכם. רוב הסיכויים שתשיגו בה הרבה יותר מאשר בשיחת מולטיטסקינג שנמשכת שעתיים.
היזהרו מאפקט המראה. מחקרים מראים שאנשים מחקים באופן בלתי מודע את המקצבים הביומכניים של האחרים סביבם. המשמעות היא שכאשר אתם עומדים ליד אדם לחוץ, יש סיכוי שתרגישו כמונו, גם אם לא דיברתם ביניכם. אז אם אתם מרגישים לחוצים, שאלו את עצמכם האם הלחץ הזה הוא שלכם אן שנדבקתם בו ממישהו. אם התשובה היא האפשרות השנייה, אתם יכולים לעזור לאותו אדם, או להגביל את הזמן שאתם שוהים בקרבתו.
תרגלו הירגעות. מחקרים רבים מראים שלמדיטציה יש אפקט נוגד סטרס. הרבה אנשים נרתעים מתרגול מדיטציה בגלל הקונוטציה הרוחנית או כי הם חושבים שנדרש לשם כך זמן רב. אבל בפועל כל מה שצריך לעשות זה להתרכז בנשימה, למשל לספור נשימות או אפילו להרכיב אוזניות ולהאזין למוזיקה מרגיעה למשך כמה דקות. אפשר לתרגל שלוש דקות שלוש פעמים ביום, וייתכן שבעקבות ההשפעה החיובית תרצו להרחיב את התרגול כי תיווכחו שאימון "שריר ההירגעות" פשוט משפיע.
קומו מהכיסא. ודאו שאחת לשעה אתם קמים מהכיסא, מתהלכים ומתמחים. פעם או פעמיים ביום טפסו במדרגות או עשו משהו אחר שיעלה את הדופק שלכם ויעורר את מחזור הדם. כשיושבים לאורך זמן, הדם מצטבר בגפיים, המוח מקבל פחות חמצן והדבר מעורר סטרס.
שמרו על רמות קבועות של סוכר בדם. אם אתם לא אוכלים הרבה זמן, המוח מקבל את המסר שיש מחסור במזון, מה שמעורר במהירות תגובת סטרס. אם אתם אוכלים יותר מדי, בעיקר אוכל גרוע, אתם מקפיצים את רמות האינסולין, ויש לכך מחיר – צניחה מהירה של רמות הסוכר בדם ועייפות שבאה אחריה.
אל תמלאו כל דקה ביומן. כשעוברים מפגישה ישר לישיבה וממנה מיד לפגישה הבאה, רוב הסיכויים שהסטרס יופיע. אם היום עמוס בפגישות, מומלץ להקדיש לכל אחת מהן 50 דקות ולהבטיח ש-10 הקדות הבאות מיועדות להפסקה. הפסקות בין פגישות מאפשרות לאנשים לבדוק את הטלפונים והדוא"ל שלהם, מה שמפחית את הסיכוי שיעשו זאת במהלך הפגישה, וזה מפחית את הסטרס.
תרגלו הכרת תודה. אנשים מעוצבים להתמקד בשלילי. זהו מנגנון הישרדותי מהימים שבאים היינו ציידים-לקטים. הילחמו בנטייה הזאת על ידי כיוון מחדש של המיקוד. כדאי לרשום לעצמכם שלושה דברים שאתם מודים עליהם התחילתו של כל יום.
הגדירו מחדש סטרס כאתגר. עיצוב מחדש של האופן שבו אתם רואים מצב מעיק עשוי להפחית את רמות הסטרס שאתם חשים. תפסו כל מה שמלחיץ אתכם כגירוי לצמיחה. אם תראו בסטרס אתגר, תדעו שיש לכם את האמצעים להתמודד עמו. גישה כזאת מייצרת אדרנלין, שאם רמותיו אינם מוגברות באופן קבוע, הוא יכול להיות דרך מהנה לשפר את הביצועים שלכם. כאשר אנחנו מוטרדים אנחנו מייצרים קורטיזול, הורמון מתח דלקתי, שהוא גרוע הרבה יותר מאדרנלין.
שמשו דוגמה טובה. העובדים שלכם יראו וכנראה גם ייקחו דוגמה מהדרך שבה אתם מתמודדים עם לחץ. אז הראו להם כיצד לעשות זאת נכון. אם תגידו לעובדים שלכם לטפל בעצמם אבל לא תעשו זאת בעצמכם, סביר יותר שהם יחקו את מעשיכם מאשר יישמעו למילותיכם.
