שוחחתי עם מנהלת משאבי אנוש בחברת שירותי אינטרנט במרכז הארץ שתיארה את המצב המורכב בחברתה: "אנחנו מעסיקים למעלה מ-200 עובדים. כל אחד נקלט באופן אחר ובפרק זמן אחר, חלק דרך חברות השמה, חלק דרך חבר מביא חבר, חלק דרך מודעות דרושים שאני פרסמתי. עם כל אחד סגרנו הסכם עבודה אישי בהתאם לצורך שלנו ולכישורים של העובד אבל מה ששיחק תפקיד מרכזי היה מידת הצורך שלנו בעובד. היו תפקידים שהיינו צריכים לאייש מידית ולכן כמעט שלא ניהלנו משא ומתן והיו תפקידים שגייסנו 'ברגוע' והצלחנו להגיע עם העובדים לתנאי שכר סבירים. מה שקרה בסופו של דבר זה שבצוות אחד שמנה 10 עובדים באותו סטאטוס, היו למעשה 10 משכורות שונות אם כי לא בצורה משמעותית."
שאלתי אותה "אבל מה כל כך חריג בכך, הרי אנחנו בעידן של הסכמי עבודה אישיים ואת בעצמך אמרת שפערי השכר לא היו משמעותיים?". ואז היא תיארה לי את גודל הבעיה כך: "כל פעם שדיברנו עם עובדים ממורמרים לקראת עזיבה או עובדים שכבר הגישו התפטרות או בקשה לעבור למחלקה אחרת נתקלנו בתלונות שלהם על כך שההיא מרוויחה יותר או ההוא מקבל בונוסים גבוהים יותר. המשכורת של העמיתים שלהם העסיקה אותם ומה שהדהים אותי זו מידת הבקיאות שהם הפגינו. עובד שהצטרף לחברה רק לפני כמה חודשים כבר יודע מי מרוויח כמה. הבנו שאנחנו צריכים לשנות את המצב."
תלושי שכר:
"את תלושי השכר נהגנו לחלק לעובדים דרך המנהלים המקצועיים שהיו אוספים את התלושים ממחלקת משאבי אנוש ומוסרים אותם ידנית לעובדים או מניחים אותם על השולחנות שלהם. הדבר הראשון שעשינו היה לקפל את התלושים ולהדק אותם. אחר כך הכנסנו אותם למעטפות סגורות אבל עדיין ראינו שהעובדים פותחים את התלושים, משאירים אותם על השולחן ומדברים אחד עם השני על התלוש האחרון. בסופו של דבר הגענו למסקנה שאין מנוס, כדי לשים סוף לדיוני השכר אנחנו צריכים להוציא את תלושי השכר ממקום העבודה והתחלנו לשלוח את התלושים לבתים".
מחלקת שכר:
"זה נשמע מאוד טריוויאלי אבל בהרבה מקומות עבודה מחלקת השכר עצמה לא תוכננה כך שהיא תעניק לעובדים ולמנהלים פרטיות. אצלנו מחלקת השכר הייתה ממוקמת בחלל הפתוח, אמנם בנישה ייעודית אבל בתאי עבודה 'פתוחים', כך ששיחות שהתקיימו בין העובדים לנציגי מחלקת שכר לא היו דיסקרטיות. כל אחד שעבר במקרה ליד יכול היה לשמוע מישהו מתלונן על איזה בונוס שמגיע לו ולא שולם לו או על יום שהוא עבד מהבית או היה בפגישות ולא נכנס לחישוב. על כן קיבלנו החלטה משותפת על המנכ"ל ובעלי החברה לסגור את מחלקת שכר כך שהם ישבו במשרד שיאפשר להם לעבוד בפרטיות ולנהל שיחות טלפוניות או פרונטליות עם העובדים בצורה דיסקרטית עד כמה שניתן."
דיוני שכר:
"הצעד הבא שלנו הוא לבטל את המערך הקיים כיום לדיוני שכר. עד כה עבדנו במתכונת קבועה כך שבכל תחילת שנה היינו עורכים שיחות שכר עם עובדים, או עם המנהלים על העובדים שלהם, במקביל לתהליך הערכת עובדים. כך שבכל שנה, בין חודש ינואר למרץ, כל החברה בעצם נערכת לקראת דיוני השכר. זה הופך להיות שיחת היום במסדרון והמתח עולה.
התוכנית העתידית שלנו היא להפסיק לקיים דיוני שכר בתאריך קבוע ולנהל את סוגיות השכר באופן אישי. כך לדוגמה, אם עובד מצטרף אלינו בחודש מאי אז קובעים בהסכם עבודה שלו שהוא עובד תמורת שכר מסוים במשך שלושה חודשים ואחר כך השכר שלו עולה באחוז מסוים עד לחודש מאי בשנה הבאה. באופן הזה נוכל לנהל את השכר של כל עובד בהתאם לתקופת העסקתו ולחוזה האישי שלו מבלי ליצור 'שיח ציבורי' סביב השכר. בנוסף, הכנסנו גם את סעיף הסודיות להסכמי עבודה ואנחנו מזהירים כל עובד חדש שחותם על החוזה שלא לדבר עם העמיתים שלו. אנחנו מציינים מראש שקיימים פערי שכר ושזאת עובדה קיימת כדי שהם לא יופתעו ולא יתאכזבו אם וכאשר יגיע לידיהם מידע על השכר של חבריהם לצוות."
