הממשלה אישרה הטלת סגר מלא בכל הארץ למשך 16 ימים, עד לאחר שמחת תורה. בתקופה זו, לא תהיה עבודה במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי.
גורמים בתחום ניהול משאבי האנוש מעריכים, כי שהפעם הסגר יהיה חמור אף יותר מהסגר הראשון שבמהלכו הושארו 30% מהמגזר העסקי בפעילות.
בסגר הנוכחי רק מפעלים חיוניים יהיו פתוחים כאשר רשות החירום הלאומית תקבע מי הם המפעלים שיוגדרו חיוניים. ככל הנראה, הפעם הגדרת המפעלים החיוניים תהיה שונה מהגדרתם בסגר הקודם.
אחת הבעיות שנוצרה כעת כתוצאה מהמצב הקיים, היא לגבי חברות שכל המוצרים והשירותים שלהן מיועדים ליצוא, שכן מדינות היעד של חברות אלה לא נכנסו לסגר הרמטי כמו בישראל.
דוגמה אחת מיני רבות: חברות שמייצאות מוצרים ושירותים שכוללים תמיכה טכנית, לא יכולות להרשות לעצמן להשאיר את הלקוחות הקיימים שלהן ללא תמיכה במוצרים שנמכרו במהלך השנים האחרונות.
יש לא מעט חברות הייטק למשל, שמוכרות מוצרים ושירותים בכל העולם, כאשר חלק בלתי נפרד מהחוזה הוא הענקת תמיכה למוצר למשך כמה שנים.
הפסקת התמיכה הטכנית למוצרים עלולה להוות בסיס לתביעות כנגד חברות ישראליות שמכרו מוצרים תלויי תמיכה בשנים האחרונות.
מצב זה עלול להכניס חברות מסויימות לתוך סחרור שהן עלולות שלא לשרוד אותו. זאת, בפרט כאשר במצב הנוכחי, כאמור, ישראל נכנסת לסגר מוחלט בעוד שמדינות אחרות ממשיכות לעבוד.
כל עוד לא נמצא מתווה לחברות אלה, הן יאלצו לספק תמיכה טכנית לכל פינה בעולם, מבתיהם של העובדים.
המשמעות היא שעל החברות להצטייד במערכות תקשורת מאוד מתקדמות שיאפשרו למעניקי התמיכה הטכנית את התנאים המיטביים ביותר להענקת התמיכה הטכנית.
כך או כך, למרות העובדה ששאר העולם לא נכנס לסגר הרמטי כפי שקורה בארץ, כבר ניתן לראות שמדינות רבות מתארגנות לקראת מצב כזה, ומודעות הדרושים לאנשי תמיכה שיכולים לעבוד מהבית הולכות וכובשות את אתרי הדרושים בכל העולם.
ככל שיותר חברות יגייסו כיום אנשי תמיכה שיכולים לעבוד מהבית, כך גובר הסיכוי שיותר ויותר אנשי תמיכה ישאפו לספק תמיכה עבור כמה חברות במקביל, ובכך להבטיח לעצמם ריבוי מקורות הכנסה.
בפניהם של ספקי התמיכה הטכנית עומדות כיום שתי אופציות: אופציה אחת היא להגיע להסכמה עם החברות המעסיקות אותם לגבי ריבוי החברות שאותם אנשי תמיכה יתנו להן שירות. כלומר להיות מועסקים על ידי כמה חברות במקביל.
האופציה השנייה היא להפוך לעצמאים (פרילנסרים), ולעבוד מול כמה חברות, כאשר כל חברה שהם עובדים עבורה היא לקוח.
מבחינת הארגון המשמעות היא שהוא עובד מול קבלן עצמאי, שאין לארגון יחסי עובד-מעסיק איתו.
בה בעת, על הארגון לוודא שמספק התמיכה הטכנית ישמור על חיסיון לקוח, שכן לכל חברה יש טכנולוגיה ייחודית משלה.
בנוסף, החברה (הלקוח) צריכה לשתף את מספק התמיכה הטכנית בידע הארגוני שנצבר אצלה. גם כאן, יש צורך להגיע להבנות עם הפרילנסר לגבי שמירה על הסודות המסחריים של החברה.
המשמעות היא שבימים אלה, מתוך המצוקה האמיתית בשוק העבודה, ובתוך הכאוס ואי הוודאות המוחלט, 'נולד' מגזר חדש: פרילנסרים שמידת המעורבות שלהם בנבכי סודותיה של החברה הינה גבוהה מאוד. כתוצאה מכך יש חשיבות עליונה לנהל פרילנסרים אלה כאילו היו עובדי החברה.
