העסקה גמישה
גמישות היא המילה החמה ביותר בעולם משאבי האנוש, זה בטוח. היא נשמעת כמו רעיון טוב, אבל האם חברות באמות יכולות לגרום לה לעבוד כמו שצריך? בפוסט ב-Fast Company כותבת קירה מקאגון, "עובדים רוצים גמישות והמעסיקים רוצים תפוקה." היא מציעה כמה נקודות מפתח לחשוב עליהן כאשר הארגון מנסה לאזן בין שתי השאיפות הללו.
ציפיות הגיוניות. בסקר של עובדים מדור ה-Y, 60% מהמגיבים אמרו שמעסיקים שלהם מצפים מהם להיות זמינים מחוץ לשעות העבודה, ו-70% אמרו שהם עובדים 20 שעות או יותר מעבר לשעות המשרד הרגילות. דרישה כזאת להשקעת הזמן של העובדים יכולה לחזור כמו בומרנג אל המעסיקים – לא רק בגלל שהעובדים יישחקו, אלא גם בגלל שאנשים שפשוט רוצים לעבוד על פי לוח זמנים נורמלי יתפשו ככאלה שאינם מתאמצים מספיק.
טכנולוגיה: חרב פיפיות. אפשרויות התקשורת הקיימות היום הופכות את הציפיות המופרזות האלה לקלות מדי. מקאגון מציעה: "תנו לעובדים שלכם את היכולת לנהל את העסק שלהם ואת התקשורת האישית שלהם בנפרד, מאותו אמצעי. עשו כמיטב יכולתכם לנהל את הציפיות תוך התחשבות בזמני מענה הולמים לדוא"ל, בעיקר במהלך הלילה, וכן בסופי שבוע ובימי חופש.
תחושת הקדוש המעונה. סקר חדש של Glassdoor גלה שמחצית מהעובדים האמריקאים כלל אינם מנצלים את ימי החופש שלהם, ו-15% לא לוקחים ימי חופש בכלל. ב- Glassdoorקוראים לתופעה הזאת "תסביך הקדוש המעונה בעבודה", או תחושת חוסר ביטחון משולבת בגישת אף-אחד-אינו-יכול-לעשות-את-העבודה-שלי. "גם העובדים וגם המעסיקים צריכים לשנות את התפיסות שלהם לגב ביטחון תעסוקתי ולהשיג איזון חיים-עבודה אמיתי וגם סביבת עבודה גמישה," אומרת מקאגון. "מצד אחד העובדים אינם יכולים ללכת לים כאשר ביצוע רשימת המטלות שלהם מתעכב, והמעסיקים צריכים לכבד את הצורך של העובדים לצאת להפסקה."
הטבה בעלת ערך. מקאגון אומרת שאין כל ספק בכך שעבודה גמישה היא תכונה מבוקשת מאוד במקום העבודה של ימינו. המילניומים בני דור ה-Y באופן מיוחד היו מעדיפים שתהיה להם האפשרות לעבוד מרחוק, ורבים אומרים שהיו מוכנים לקבל זאת גם תמורת משכורת קטנה יותר לו ניתנה להם אפשרות הבחירה. יש למעסיקים הכוח להניע את העובדים באמצעות משאב הניתן לחלוקה, לכן כדאי להשתמש בו בחוכמה.
מתלבטים האם להעלות לסדר היום הארגוני את נושא ההעסקה הגמישה? השתתפו בפורום מיוחד לסמנכ"לי משאבי אנוש. לחצו כאן לפרטים
