האם הבודקת שמונתה על ידי המעסיק כדי לברר תלונה בנושא הטרדות מיניות, יכולה למסור – לאדם שהוגשה נגדו תלונה על הטרדות מיניות, התנכלות והתעמרות בעבודה – מסמכים שאותה בודקת אספה במהלך בדיקתה.
מדובר, בין השאר במסמכים שנאספו בהם עדויות עובדים ועובדות בנוגע להתנהגותו של האדם שנגדו הוגשה התלונה.
סוגייה זו הגיעה אל בית הדין הארצי לעבודה שדן בשאלה, האם לבודקת שמונתה כדי לברר תלונה בנושא הטרדה מינית יש מעמד בהליך בסוגיות הבאות:
1 מתן היתר לגילוי ועיון בחומרים ועדויות שנמסרו במסגרת הליך בירור התלונה.
2 האם החומרים והעדויות שנמסרו במסגרת הליך הבדיקה נהנים מחיסיון.
3 מה הם השיקולים המנחים להעמדת מסמכי הבדיקה לעיון הצדדים, בהליך שעניינו אירוע נטען של הטרדה מינית.
סוגיות אלה הובאו אל בית הדין הארצי לעבודה, במסגרת בקשת ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי.
הסיבה לערעור היא שבית הדין האיזורי הורה למסור לעיון הצדדים חלק מהעדויות שנמסרו במסגרת הליך בדיקת תלונה על הטרדה מינית.
יצויין, כי בבית הדין האזורי מתבררת תביעתה של העובדת התובעת, כנגד המעסיק, וכנגד האדם שנגדו הוגשה התלונה (הנילון).
פרטי המקרה: התובעת היתה כפופה מקצועית לנילון, ובמהלך תקופת עבודתה בכפיפות לנילון היא סבלה מהתעמרות בעבודה, התנכלות ומה שהגדירה כהתנהלות שגרתית של הטרדה מינית, באופן מתמשך.
בנוסף, טענה התובעת, כי גם לאחר שהתפטרה מעבודתה המשיך הנילון לרדוף אותה ולהתנכל לה, ופעל באופן אקטיבי במטרה לחבל ולמנוע את השתלבותה במקום עבודה אחר.
בתביעתה, הסתמכה התובעת, בין היתר, על דו"ח בדיקה שנערך על ידי הבודקת שהינה שופטת בדימוס, בעניינו של הנילון.
כמו כן טענה התובעת כי המעסיק מנסה לטייח את הדו"ח ולקבור את ממצאיו, ואף מסרב לפעול בהתאם לחובותיו על פי החוק.
התובעת עתרה לבית הדין הארצי בבקשה לחייב את המעסיק והנילון, יחד ולחוד, בתשלום פיצוי ללא הוכחת נזק בגין מסכת ההטרדות המיניות ומסכת ההתנכלויות, ההתעמרויות וההשפלות.
כמו כן תבעה פיצוי בגין הפרת חובות המעסיק, לרבות אי מניעה ואי טיפול ראוי בהטרדות מיניות ונקיטת צעדים, פיצוי בגין הפסדי השתכרות, ופיצוי בגין עוגמת נפש.
בית הדין ציין, כי לא התקיימו יחסי עבודה בין הנילון לבין המעסיק, והוא היה במעמד של 'נבחר'.
לפני הגשת התביעה, הגישה הבודקת למעסיק דו"ח שנערך על ידה, בעקבות מינויה על ידי המעסיק, לבדוק תלונה על הטרדה מינית שהגישה עובדת אחרת, שגם היא הוגדרה על ידי בית הדין כמתלוננת.
ברקע להחלטת המעסיק על מינוי הבודקת נאמר, כי הובא לידיעתה שהעובדת התלוננה כנגד הנילון על אירועים בעבר שיש בהם חשש להטרדה מינית ו\או התנהגות בלתי ראויה. כמו כן, העובדת מסרה לבודקת כי יש אפשרות שקיימות תלונות נוספות.
המעסיק החליט, בין היתר, כי הבודקת תמונה בתור הגורם החיצוני שיבצע את הבדיקה, תפעל על פי שיקול דעתה המלא באופן עצמאי וללא כל הנחיה בעניין, על בסיס התלונה כפי שהוגשה, ותועבר אליה לטיפול, והיא מוסמכת לברר את התלונה וכן תלונות נוספות אם כאלה יעלו.
בפני הבודקת העידו התובעת, העובדת האחרת, הנילון ועדים נוספים. במסגרת הדו"ח הסופי שהגישה הבודקת למעסיק, היא פירטה את מסקנותיה.
בין היתר היא קבעה כי הנילון הטריד מינית באופן מילולי את התובעת. עוד קבעה הבודקת, כי ממכלול העדויות עולה כי הנילון השליט נורמות עבודה בלתי ראויות שלגביהן נקבע בהלכות בתי הדין ובתי המשפט כי הן מהוות משום העסקה פוגענית או התנכלות תעסוקתית בניגוד לדין.
בנקודה זו ציין בית הדין הארצי, כי בין הנילון לבין המעסיק מתנהל במקביל הליך בבית המשפט המחוזי, לסעדים שונים, ובכללם: לקבוע כי דו"ח הבדיקה הוזמן בחוסר סמכות, ועל כן מינוי הבודקת וכל הנובע ממנו בטלים.
הנילון דרש בהליך המקביל שניהל נגד המעסיק מסמכים שונים, ובהם את כל מסמכי הבדיקה, במטרה להוכיח כי הליך הבדיקה בטל מיסודו לא רק בשל חוסר הסמכות לעצם קיומו אלא גם בשל הפגמים החמורים שנפלו בניהולו.
לאחר בחינת כל זוויות המקרה פסק בית הדין הארצי לעבודה כך: "מששוכנענו כי מתקיימים התנאים שנקבעו לכך בהלכה הפסוקה, וכאשר לכך מתווספים שיקולי המדיניות שפירטנו, אנו קובעים כי לבודקת (יש) מעמד להגיש הליך ערעורי על ההחלטה, ודוחים את טענת הנילון כי יש לדחות על הסף את בקשת רשות הערעור".
בנוגע לערעור על דרישתו של הנילון לקבל לידיו את מסמכי הבדיקה של הבודקת פסק בית הדין כך: "בקשת רשות הערעור מתקבלת חלקית, ואנו קובעים כי ימסרו לצדדים להליך, רק קטעי עדויותיהם שבהם התייחסו לאירועים ששניהם היו מעורבים בהם או נטען שהיו מעורבים בהם, ולמערכת יחסי העבודה ביניהם. אין שינוי בשאר חלקי החלטתו של בית הדין האזורי. בית הדין האזורי יקבע את האופן שבו יועברו לצדדים קטעי עדויותיהם".
