נשים עובדות ודמי מזונות
ע"פ דו"ח המוסד לביטוח לאומי, בשנת 2017 כ-47% מכלל הנשים שקיבלו דמי מזונות עבדו וכ-53% לא עבדו, על-פי הצהרתן.
שיעור העובדות היה נמוך לעומת שיעורן בכלל הנשים הנשואות – 47% ו-66% בהתאמה.
בהתאם לחוק, נשים עובדות המבקשות דמי מזונות מהמוסד חייבות במבחן הכנסות. רק 17% מן המקבלות קיבלו תשלום לפי השיעור המופחת, אף ששיעורן היה גבוה יותר – 47% . הסיבה היא, שלרוב הנשים העובדות התשלום שנקבע בפסק הדין נמוך כל כך, עד שלא היה צורך במבחן הכנסות, כנראה משום שעובדת היותה עובדת הובאה בחשבון כשנקבע גובה התשלום.
השערה זו מתחזקת גם מכך שהנשים העובדות קיבלו תשלום הנמוך ב-20% מן התשלום הממוצע של נשים שלא עבדו.
תשלום המזונות הממוצע לנשים עובדות
התשלום הממוצע שקיבלו נשים עובדות הגיע לכ-18% מהשכר הממוצע במשק. אם נוסיף לכך את ההכנסות שהיו להן מעבודה, רמת ההכנסה הכוללת של נשים אלה היתה כ-51% מהשכר הממוצע במשק – כלומר, בסך הכל הכנסתן הכוללת היתה גבוהה כמעט פי 3 בהשוואה לדמי מזונות שקיבלו הנשים לפי התקנות.
הנשים שלא עבדו מחוץ למשק ביתן קיבלו תשלום ממוצע בשיעור של כ-23% מהשכר הממוצע במשק, ולרובן המוחלט הוא היה נמוך בהרבה משיעור ההכנסה המינימלית המובטחת על-פי החוק להבטחת הכנסה.
נשים אלה זכאיות לפנות לשירות להבטחת הכנסה כדי לקבל השלמה להכנסתן
לאחר שיעברו מבחן תעסוקה ומבחן הכנסות.
יש לציין, כי גם הנשים העובדות שהכנסתן הכוללת ממזונות ומעבודה לא מגיעה לכדי ההכנסה המינימלית, זכאיות להגיש תביעה להשלמת הכנסה.
הבטחת הכנסה והשלמת הכנסה
אישה שהתשלום המגיע לה על-פי פסק הדין אינו מאפשר קיום מינימלי (מוגדר בחוק), רשאית לפנות לשירות להבטחת הכנסה. היא תהיה זכאית להשלמת הכנסה לאחר מבחן הכנסות ומבחן תעסוקה.
על-פי מבחן התעסוקה, אישה תהיה זכאית לגמלה להבטחת הכנסה רק אם היא עובדת בשכר נמוך, או שהיא רשומה כדורשת עבודה ואין לשירות התעסוקה עבודה להציע לה (חוץ מאמהות לילדים בני פחות משנתיים).
על-פי מבחן ההכנסות, היא תהיה זכאית להשלמת הכנסה אם הכנסתה הכוללת
מדמי מזונות ומעבודה לא עולה על 5% מהשכר הממוצע במשק – לנשים ללא ילדים, ו-7% לנשים עם ילדים.
נתונים על נשים שקיבלו השלמת הכנסה:
שיעור הנשים שקיבלו השלמת הכנסה מוסיף לרדת.
שיעור גבוה מבין מקבלות מזונות הצעירות ביותר (עד גיל 19) והמבוגרות ביותר (50 ויותר), נתמך על-ידי השלמת הכנסה.
ידועות בציבור היו זכאיות להשלמת הכנסה יותר מאחרות. בקרב הנשים הנשואות בשנית, נשים מעטות בלבד קיבלו השלמת הכנסה.
לא-יהודיות היו זכאיות להשלמת הכנסה יותר מיהודיות.
ילידות אסיה ואפריקה פנו להשלמת הכנסה יותר מילידות אירופה ואמריקה, ונשים שנולדו מחוץ לישראל פנו יותר מילידות הארץ.
נשים שנפסקו להן מזונות בבתי הדין הרבניים פנו לשירות להבטחת הכנסה יותר מנשים שפנו לבתי המשפט לענייני משפחה, כנראה בגלל התשלומים הנמוכים במיוחד שפוסקים בתי הדין הללו. מי שבפסק הדין שלהן נקבעה הצמדת התשלום לתוספת היוקר, פנו לשירות להבטחת הכנסה יותר ממי שתשלומן נקבע בצמוד למדד.
כצפוי, נשים שאינן עובדות פנו לשירות להבטחת הכנסה יותר מנשים עובדות.
